ראש העין \" בגין \" צוות תיכון : מגישים זהבית גולדמן : מנהלת בית הספר &

‫מגישים‪ :‬צוות תיכון "בגין" ראש העין‬ ‫מנהלת בית הספר‪ :‬זהבית גולדמן‬

‫תאריך‪ :‬י"ח באייר תשע"ג‬ ‫‪ 82‬באפריל ‪8102‬‬

‫תודות‬ ‫למסע כזה‪ ,‬כפי שיתואר בעמודים הבאים‪ ,‬לא יוצאים לבד‪.‬‬ ‫ברצוני להודות לכל מי שתרם עד כה בהתלהבות‪ ,‬בחשיבה‪ ,‬ברעיונות‪ ,‬בעידוד‪ ,‬בכתיבה‪....‬‬ ‫ולקוות שנמשיך ונממש את החלום המשותף באופן מיטבי בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫לצוות בית הספר בגין על התגייסות מיידית‪ ,‬רוח גבית‪ ,‬שיתוף פעולה נלהב‪ ,‬ועל נכונות לצאת‬ ‫להרפתקה‪ ,‬שראשיתה לוט בערפל וסופה מי ישורנו‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לדורית גמליאל‪ ,‬לשרונה משה‪ ,‬לאורית לוי גלעד‪ ,‬רונית ביבר‪ ,‬ורדה עשת וסמדר‬ ‫ישי שעבדו איתי כתף אל כתף בבניית המיזם ועיצובו‪.‬‬ ‫לראש העיר מר משה סיני ולמנהל אגף החינוך מר אבי קמינסקי‪ ,‬על נכונות‪ ,‬על פתיחות ועל‬ ‫קשב לתוכנית חדשה המחייבת התארגנות בתחומים רגישים ויקרים ועל פתיחת דלתות‬ ‫במקומות שהגישה אליהם אינה קלה‪.‬‬ ‫למפקחת בית הספר הגברת חנה חרוסט‪ ,‬המלווה בהתלהבות את המיזם החדש הזה‪ ,‬תורמת‬ ‫תובנות וכיוונים חדשים ופורצי דרך‪.‬‬ ‫למנהלת המחוז הגברת עמליה חיימוביץ שתרמה מזמנה‪ ,‬הקשיבה‪ ,‬העירה והאירה את הדרך‪.‬‬ ‫לוועד ההורים שפתח את ליבו למהלך מהפכני‪ ,‬שבבסיסו שינוי וחשיבה מחוץ לקופסה‪.‬‬ ‫מהלך שלא רק שלא הרתיע את ההורים אלא הלהיב‪ ,‬ריגש והזניק אותם לפעולה כשותפי דרך‪.‬‬ ‫לצוות "מפרש" שתמיד עמד שם לצידנו‪ ,‬תמך ברעיונות מופלאים‪ ,‬היה שם ברגעים קשים‪ ,‬עודד‪,‬‬ ‫ביקר‪ ,‬בנה והעצים בדרכים שונות ומגוונות את כולנו‪.‬‬ ‫ואחרונה אחרונה שהיא בעצם ראשונה‪ ,‬האחת היחידה ד"ר בת חן וינהבר‪ ,‬זו שעמדה ליד ערש‬ ‫הולדתו של המיזם מרגע ההורות ועד לרגע הלידה בחרדה‪ ,‬בדאגה ובגאווה‪.‬‬ ‫צלמו ודמותו של מיזם זה נוצקה בעבודה משותפת כתף אל כתף‪.‬‬

‫תודה!‬

‫תוכן‬ ‫תוכן ‪3...................................................................................................................................................‬‬ ‫תקציר ‪4................................................................................................................................................‬‬ ‫מי אנחנו? כמה מילים על תיכון "בגין" ‪5..................................................................................................‬‬ ‫הרציונאל ‪7............................................................................................................................................‬‬ ‫מטרות ויעדים ‪55 ..................................................................................................................................‬‬ ‫קהל היעד של מיזם "מחוברים לחיים"‪57 ...............................................................................................‬‬ ‫מערך הפרויקט ‪51 ................................................................................................................................‬‬ ‫לוח זמנים ‪51 ........................................................................................................................................‬‬ ‫תקציב ‪02 .............................................................................................................................................‬‬ ‫שיתופי פעולה ‪05 ..................................................................................................................................‬‬ ‫ניתוח סיכונים ‪00 ..................................................................................................................................‬‬ ‫מדדי הצלחה וכלי הערכה‪04 .................................................................................................................‬‬

‫תקציר‬ ‫אמונת היסוד של תיכון "בגין" היא שכל תלמיד צריך לחלום ולחתור למימוש החלום האישי שלו‪.‬‬

‫"פרפר בן יום‬ ‫שאל פרפר בן יומיים‪:‬‬ ‫עד איזה גובה‬ ‫עפות הכנפיים? ענה פרפר בן יומיים‬ ‫לפרפר בן יום‪:‬‬ ‫גובה הכנפיים‬ ‫הוא גובה החלום‪".‬‬ ‫(שלומית כהן אסיף)‬

‫לתפיסתנו‪ ,‬התפקיד של מערכת החינוך הוא לתת לבוגריה סט של כלים שיאפשרו להם לממש‬ ‫את הכישורים היכולות והרצונות שלהם בתהליך ההתבגרות ובחייהם הבוגרים‪.‬‬ ‫ביה"ס נתפס כמקנה דעת וכמחנך לערכי יסוד‪ ,‬ההכנה לחיים‪ ,‬אמורה בחלקה להתבצע ע"י‬ ‫הבית‪ .‬מצב זה מקשה‪ ,‬מאחר ובתים רבים אינם מסוגלים להקנות את הכלים המתאימים‬ ‫להתמודדות‪.‬‬ ‫אנו חיים בעולם פוסט מודרני‪ ,‬עולם מורכב‪ ,‬שיש בו מגוון רחב של אפשרויות‪ ,‬הדורש מיומנויות‬ ‫רחבות מעבר לרכישת ידע‪ .‬עולם זה מאופיין בהצפת‪-‬ידע‪ ,‬רלטיביזציה של ערכים‪ ,‬בחשיבה‬ ‫ביקורתית ובהתפתחות טכנולוגית בלתי‪-‬פוסקת‪ ,‬היוצרת שינוי מתמיד‪ .‬מגוון האפשרויות‬ ‫הפתוחות בפני כל אדם הוא אדיר והבחירות שצריכות להתקבל בגיל צעיר כל כך מתקבלות על‬ ‫בסיס ידע מצומצם‪.‬‬ ‫המיזם של תיכון "בגין" מכוון לתת את הכלים‪ ,‬את ההתנסויות ואת החוויות‪ ,‬הנדרשות לאדם‬ ‫צעיר בישראל בכדי לממש את הפוטנציאל האישי שלו‪ ,‬לנתב את חייו באופן מיטבי ולהיות חלק‬ ‫משמעותי‪ ,‬תורם ויצירתי בקהילה ובחברה הישראלית‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אנו מוצאים מסגרות שונות הנותנות מענה לצורך של בני הנוער‪ ,‬בכלים‬ ‫ובפיתוח אישי בדמות המכינות הקדם‪-‬צבאיות‪ ,‬לצערנו‪ ,‬המכינות פונות אל ציבור מאוד מוגדר‬ ‫ומצומצם‪ .‬למכינות הללו מגיעים בעיקר בני‪-‬נוער‪ ,‬השייכים לאליטות ומלכתחילה מודעים‬ ‫לחשיבותן‪.‬‬ ‫בתיכון "בגין" יקבלו כל בני הנוער הזדמנות שווה לפיתוח אישי‪ ,‬למפתחות לחיים‪ ,‬ולהכרת‬ ‫החברה הישראלית על גווניה ועל בעיותיה‪ ,‬וכולם יזכו להיפגש עם עשייה‪ ,‬שמכוונת כל‪-‬כולה‬ ‫לתרומה ולנתינה‪.‬‬

‫דומני‪ ,‬שתיכון "בגין"‪ ,‬הוא האכסניה המתאימה ביותר להוביל פרויקט מורכב ועתיר תוכן מהסוג‬ ‫הזה‪ ,‬באשר בתיכון שלנו נמצאים בני‪-‬נוער מכל הקשת החברתית והתרבותית‪ ,‬הקיימת במדינה‪,‬‬ ‫ואנחנו‪ ,‬כאן מתמודדים יום יום עם המורכבות הזו בדרכים מגוונות וייחודיות‪.‬‬

‫מי אנחנו? כמה מילים על תיכון "בגין"‬ ‫תיכון "בגין"‪ ,‬ראש העין‪ ,‬חרט על דגלו את החזון‪:‬‬

‫"נותנים מעצמנו יותר – קשת של ערכים בדרך להצלחה"‪.‬‬ ‫חזון חינוכי זה בא לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .5‬תחום לימודי פדגוגי‬ ‫‪ .0‬תחום ערכי חברתי‬ ‫בביה"ס ‪ 5432‬תלמידים בגילאי י'‪ -‬י"ב‪ .‬תיכון בגין נותן מענה לכ‪ 15%-‬מתלמידי העיר‪ ,‬שיש בה‬ ‫אוכלוסייה מגוונת ומורכבת מכל השכבות הסוציו אקונומיות‪ .‬כמו כן לומדים כתף אל כתף‬ ‫תלמידי‪-‬החינוך המיוחד לצד תלמידים מצטיינים‪ ,‬תלמידים לקויי למידה ותלמידים בעלי‪-‬כישורים‬ ‫וכישרונות ייחודיים‪.‬‬ ‫ביה" ס מציע לתלמידים תחומי ידע רבים ומגוונים במגמה לאפשר לכל תלמיד למצות את יכולתו‬ ‫בתחום‪-‬הדעת ההולם את נטיותיו‪ ,‬רצונותיו וכישרונותיו‪ .‬לתלמידים בעלי כישרונות אומנותיים‬ ‫מאפשר ביה"ס ללמוד במגמות אומנות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬תיאטרון ומחול‪ .‬ביה"ס נותן מענה לתלמידים‬ ‫מצטיינים‪ :‬כיתות טכ"ם [טכנולוגית‪-‬מידע]‪ ,‬רפואה‪ ,‬מכטרוניקה‪ ,‬משפטים‪ .‬בנוסף לכל האפשרויות‬ ‫האקדמיות הללו‪ ,‬חלק מתלמידנו המוכשרים והרוצים בכך‪ ,‬משתתפים בתוכנית‪,‬‬ ‫שנקראת‪":‬אקדמיה בתיכון"‪.‬‬ ‫מנהיגות אמיתית צומחת תוך מעורבות‪ ,‬אכפתיות ונקיטת פעולה מצד הפרט כלפי החברה‪.‬‬ ‫ביה"ס שם דגש על חינוך לערכים‪ ,‬כפי שנגזר מהחזון שלנו‪ .‬לאור גישה זו‪ ,‬הצטרפנו בשמחה‬ ‫למיזם תעודת‪-‬הבגרות החברתית‪ ,‬שהגה ובנה משרד החינוך‪.‬‬ ‫ביה"ס מטפח בתוכו מרכז למידה והעצמה הנקרא מרכז של"מ (שוקד לומד מצליח) המאפשר‬ ‫לתלמידים חלשים ומצטיינים כאחד קורסי תגבור להעלאת ההישגים הלימודיים‪.‬‬ ‫לתלמידי כיתות האתגר והמב"ר מציע מרכז של"מ סדנאות העצמה והתמודדות עם חוויות כישלון‬ ‫שנצברו בעבר‪.‬‬ ‫שנת הלימודים לתלמידי י' וי"א נפתחת בסדנאות של אסטרטגיות למידה במטרה ליצור שוויון‬ ‫במיומנויות הלמידה של התלמידים טרם התחלת הלמידה המאסיבית‪.‬‬ ‫כל העשייה הזו מתבססת על האמונה של הצוות החינוכי במשנתו של הרב קרליבך שטבע את‬ ‫האמרה‪:‬‬

‫"כל מה שילד אחד צריך – זה מבוגר אחד שיאמין בו"‪.‬‬

‫סגל ההוראה בתיכון "בגין" מונה ‪ 534‬מורים‪ ,‬כולם בעלי תואר ראשון‪ ,‬רובם בעלי תואר שני‬ ‫וחלקם בעלי תואר שלישי‪ ,‬כשליש מחדר המורים הוא בעל תעודת "מאמן" חינוכי‪.‬‬ ‫מדובר בצוות מגוון‪ ,‬מסור‪ ,‬מחויב‪ ,‬המתייחס לחינוך כאל אידיאל‪ ,‬צוות שזיהה את הצורך במיזם‬ ‫המוצע והתגייס בהתלהבות אדירה‪ .‬המיזם רובו נשען על כוחות פנימיים של חדר המורים וכבר‬ ‫כיום פועלים צוותי עבודה על מנת להוציאו אל הפועל בצורה המיטבית‪.‬‬ ‫תיכון "בגין" בורך בקהילה תומכת הן ברמה המוניציפאלית והן ברמה הקהילתית‪.‬‬ ‫הנהלת העיר‪ ,‬בראשות ראש העיר מר משה סיני ואגף החינוך בראשות מר אבי קמינסקי מגויסים‬ ‫לטובת בני העיר ומקפידים לעזור להוציא כל חלום אל הפועל‪ ,‬ההשקעה הכלכלית והתמיכה‬ ‫המאסיבית הן ללא שיעור‪.‬‬ ‫אגף החינוך מעורב בכל הקורה בביה"ס ועומד לרשותו‪.‬‬ ‫לאורך כל הדרך נהנה תיכון בגין מתמיכה מקצועית של משרד החינוך‪ ,‬מפקחת ביה"ס הגב' חנה‬ ‫חרוסט‪ ,‬תומכת‪ ,‬ממקדת ומכוונת‪ ,‬ולוקחת חלק פעיל במיזם זה ובאחרים‪.‬‬ ‫תיכון "בגין" בשל‪ ,‬נלהב ומוכן לצאת למשימה חברתית ולאומית חשובה ומאתגרת זו‪ ,‬ויעשה הכל‬ ‫כדי להפוך את המהלך לבעל ערך משמעותי לתלמיד‪ ,‬למורה‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לעיר ולמדינת ישראל‪.‬‬

‫הרציונאל‬ ‫מחקרה של ד"ר רונית עמית על "צעירים בישראל"‪ ,‬מציג נתונים מדאיגים המצביעים על הקושי‬ ‫של צעירים בדור הנוכחי‪ .‬צעירים אלו מתקשים לגבש זהות‪ ,‬לבחור דרך‪ ,‬לפתח עצמאות וברובם‬ ‫עדיין גרים בבתי ההורים‪ ,‬הם מתקשים לייצר תשתית תעסוקתית וזוגית עד גילי ה – ‪32‬‬ ‫לחייהם‪ .‬עוד עולה ממחקרה כי מערכת החינוך אומנם מלמדת את בני הנוער‪ ,‬אך מתן הכלים‬ ‫לחיים לוקה בחסר‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫הפסיכולוג האמריקאי אריקסון דיבר על שלבי התפתחות אישיותו של האדם‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬צעירים שלא עברו בהצלחה את שלב גיבוש הזהות‪ ,‬בגילאי התיכון‪ ,‬יסבלו בהמשך‬ ‫חייהם מ"טשטוש זהות"‪ ,‬שתגרום להם כשלון בשלבים התפתחותיים מאוחרים יותר בחייהם‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬זוגיות‪ ,‬הקמת משפחה‪ ,‬תחושת יצרנות בעבודה ועוד‪.‬‬ ‫על מנת לגבש את זהותו‪ ,‬על המתבגר לצאת ל"מסע חיפוש עצמי"‪ ,‬הכולל התנסויות במגוון‬ ‫תחומים‪ ,‬מבלי לשאת עדיין בעול החברה (תקופת המורטוריום)‪ .‬במציאות הישראלית תקופת‬ ‫המורטוריום נקטעת בגלל הגיוס לצבא ולכן צעירים רבים שמשתחררים מהצבא בגיל ‪05‬‬ ‫ממשיכים עדיין במסע החיפוש העצמי‪ .‬הם נוסעים להודו‪ ,‬דרום אמריקה וכו' ולעיתים "לא מוצאים‬ ‫עצמם" עד גיל מבוגר יחסית‪.‬‬

‫הצורך לבנות תוכנית חדשה נובע מהעובדה‪ ,‬שהצעירים במקומותינו ובימינו אינם עוברים את‬ ‫שלבי ההתבגרות בצורה מיטבית‪ ,‬דבר המשפיע על יכולת ההתמודדות שלהם בתק' ההתבגרות‬ ‫המוקדמת‪.‬‬ ‫ה"תיאוריה האקולוגית של ההתפתחות האנושית"‪ ,‬של הפסיכולוג האמריקני אורי ברונפברנר‪,‬‬ ‫מציגה את תהליך הסתגלות הפרט לסביבות שונות ומרובות‪ ,‬המקיפות את האדם‪ ,‬ומעצבות את‬ ‫דמותו‪ ,‬כתהליך מורכב‪ .‬ברונפברנר‪ ,‬מצא‪ ,‬כי הנוער מתקשה להסתגל לסביבות המידיות‪,‬‬ ‫שבקרבן הוא פועל וצומח‪ ,‬בשל השינויים המהירים מדי והקיצוניים מדי המתחוללים בכל‬ ‫המערכות הסביבתיות‪ :‬משפחה וביה"ס‪ ,‬ובקשרים שביניהם‪ ,‬וכן מהסביבה המקצועית‬ ‫והחברתית בה חיים הוריו ומוריו‪ ,‬סביבה שגם היא משתנה תדיר ומשפיעה עליו במישרין‬ ‫ובעקיפין‪ ,‬גם הסביבה הלאומית‪-‬חברתית‪ ,‬שזוהי זירה משתנה במיוחד ומשפיעה עד מאוד‪,‬‬ ‫ולפעמים מקשה במיוחד על הסתגלות לשינויים בעקבות "אירועים סביבתיים ומעברים‪ ,‬שאולי לא‬ ‫‪2‬‬ ‫התקבלו היטב או שהפתיעו בפרק הזמן בו התרחשו‪".‬‬ ‫אנו בבתי הספר התיכוניים נתקלים מדי יום בסיפורים המעידים על הקשיים של הבוגרים בבואם‬ ‫לקבל החלטות לאחר הצבא‪.‬‬ ‫נשתף אתכם בסיפור מהחיים על בוגר שלנו‪ .‬מדובר בנער‪ ,‬בוגר ביה"ס‪ ,‬שהיה בחופשת‪-‬שחרור‬ ‫מהצבא‪ ,‬ותכנן לנסוע לאוסטרליה לטיול של מס' חודשים‪ .‬בעבור החודשים לא הצליח הנער‬ ‫לארגן את הטיול וגם לא ידע להחליט מתי ייסע‪ .‬הנער התרחק מהיעד‪ ,‬מתוך חשש ופחד‬ ‫מלקיחת‪-‬אחריות וקבלת‪-‬החלטות‪ ,‬שעלולות לסבכו ב"הרפתקה"‪ ,‬שהוא לא יוכל לעמוד בה‬ ‫רגשית ונפשית! כל זאת‪ ,‬למרות‪ ,‬שהיה לו סכום נכבד למימוש "החלום" לטייל‪.‬‬ ‫במקביל ההורים "נדנדו" ללא הרף לגבי שיפור בגרויות ואח"כ לגבי שיפור הפסיכומטרי‪.‬‬ ‫הנער התקשה לאסוף עצמו ללימודים ונגרר אחרי חבריו ל"מסע הגדול"‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ .‬אריקסון א‪ ,‬ילדות וחברה‪ ,‬פסיכולוגיה של האדם בתמורות הזמן‪ ,‬הוצ' ספרית‪-‬פועלים‪ ,‬ת"א‪5111 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .‬שם‬

‫לאחר נסיעה לקנדה ולשניים‪-‬שלושה יעדים קרובים יותר – חזר הנער למגורים בבית עם הוריו‬ ‫והוא כבר בן ‪ .05‬הוא לא עובד‪ .‬לא מקבל החלטות באשר לעתידו‪ .‬לא משפר ציונים‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬ ‫לא מכין לעצמו בסיס ליצירת‪-‬תשתית לעתיד מספק ומתגמל‪ .‬נער ערכי‪ ,‬מקסים‪ ,‬אך תלותי‪,‬‬ ‫מבולבל‪ ,‬מפחד מאחריות ונמנע מלקיחת כל יוזמה‪ ,‬שיש עימה סיכוי לסיכון‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר‬ ‫בנער נטול‪-‬כישורי חיים‪.‬‬ ‫גם בקרב בוגרים אחרים אנחנו נתקלים בתופעות דומות‪ .‬רבים מהם שבים ומתלבטים עימנו‪,‬‬ ‫המבוגרים‪ ,‬בסוגיות‪ ,‬שיש בהן מן הצורך להתמודד עם בחירות בעתיד הקרוב והרחוק‪ ,‬עם‬ ‫קבלת‪-‬אחריות‪ ,‬שבצידה סמכות ובעיות דומות לאלה‪ .‬השאלות המעסיקות אותם מעידות על‬ ‫קושי להתמודד עם החיים מחוץ לחממה ועל חולשתם של כלים ושל ידע המתאימים להתנהלות‬ ‫מול המציאות המורכבת‪.‬‬ ‫אנחנו ניצבים לפעמים משתאים מול אנשים צעירים‪ ,‬שלכאורה אין סיבה‪ ,‬שלא ימצאו את דרכם‬ ‫ב"מסדרונות" הקיום מודרני‪ ,‬אך בכל זאת אינם מצליחים לבנות לעצמם קריירה ועתיד איתן‪.‬‬ ‫כשאנחנו בודקים את הדברים אמפירית‪ ,‬אנחנו מגיעים למסקנות כואבות מאוד‪ .‬אנחנו חיים היום‬ ‫בחברה פוסט מודרנית‪ ,‬שיש לה מספר מאפיינים בולטים‪ :‬חשיבה ביקורתית‪ ,‬קריאת תגר על‬ ‫כללי המדע הנוקשים‪ ,‬פלורליזם חברתי ואחר‪ ,‬הצפה בידע ורלטיביזם של הידע‪ .‬הצבת‪-‬סימני‬ ‫שאלה לגבי כל הערכים הקיימים‪ ,‬ורלטיביזציה שלהם‪ .‬אין אמת אחת מוחלטת‪ .‬אין ערכים‬ ‫מוחלטים‪.‬‬ ‫מנגד ניצבת מערכת‪-‬החינוך‪ ,‬ואיננה משתלבת במגמה הפוסט‪-‬מודרנית הזו‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מערכת החינוך מכינה את הילדים ל"מלחמות" של העבר‪ .‬שיטות‪-‬ההוראה אינן‬ ‫מספקות לילדים אמצעים וכלים‪ ,‬שיחזקו אצלם ויספקו להם כישורי‪-‬חיים הולמים להתמודדות עם‬ ‫דרישות‪-‬המציאות בעתיד‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬קובעת הד"ר רונית עמית‪ ,‬במאמרה" צעירים בישראל במאה העשרים ואחת"‪,‬‬ ‫שכיום המוח האנושי מגיע לבשלות בגיל ‪ ,05‬ואז צריך לקבל החלטות באשר למה ישפיע על‬ ‫ההחלטות בעתיד‪ .‬אבל‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬כיום יש מבחר גדול יותר‪ ,‬אך גם בלבול אדיר בשל‬ ‫הציפיות והמורכבות ההולכת וגדלה של המציאות‪ .‬לשיטתה של עמית‪ ,‬חלק גדול מהבעיה נובע‬ ‫"מתהליכים מקדימים‪ ,‬שאינם נותנים מענה נכון ומכין לחיים‪ ,‬בשני מוקדים עיקריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בתחום הצרכים הפסיכולוגיים שלהם ‪ -‬כאן ביה"ס חוטא בהכנה לקויה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בתחום דחיית הסיפוקים‪.‬‬ ‫אנחנו מגדלים ילדים שאינם יודעים לנהל את המשאבים העומדים‬ ‫הם לא לומדים זאת בבית‪ ,‬ואם ביה"ס לא "יתגייס" לעניין זה – החברה כולה תסבול"‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ .‬עמית ר‪ ,‬צעירים בישראל במאה ה‪)0221( 05-‬‬

‫לרשותם‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫גם יוסיפון ושמידע (‪ ,)0222‬טוענות במחקרן‪" ,‬לקראת פרדיגמה חינוכית חדשה במערכת החינוך‬ ‫הישראלית בעידן הפוסט מודרני" ש‪" :‬שמערכת‪-‬החינוך בימינו היא אנכרוניסטית‪ ,‬ואיננה‬ ‫מתאימה לעידן הפוסט מודרני‪ ,‬שאנו חיים בו"‪ 4.‬לכן‪ ,‬המערכת חייבת להתאים את עצמה לעידן‬ ‫החדש‪ ,‬אבל היא לא מצליחה בכך‪ ,‬כי היא שבה "לדגמים מוכרים וידועים‪ ,‬הנשענים לרוב על‬ ‫‪5‬‬ ‫אפיוני‪-‬חינוך מסורתי‪-‬שמרני"‪.‬‬ ‫את חוסר התפקוד אנחנו רואים גם ובעיקר בשוק העבודה והדיור‪ :‬כ‪ 32%-‬מבני‪-‬הנוער אינם‬ ‫לומדים ואינם עובדים או כפי שמנסח זאת הגיליון מס' [‪ ]1.0255‬של ג'וינט‪ ,‬ישראל‪ 32% ":‬מאלה‬ ‫שאינם משתתפים בכוח‪-‬העבודה הם צעירים בני ‪ .01-34‬מדובר בכ‪ 322-‬אלף צעירים‪ ,‬שאינם‬ ‫עובדים ואינם מחפשים עבודה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רבים מאלה‪ ,‬שכן עובדים כולל שעות ארוכות‬ ‫ובמשמרות‪ ,‬בעבודות מזדמנות וזמניות‪ ,‬עובדים בעבודה ללא אופק תעסוקתי‪ ,‬ועם תקווה מועטה‬ ‫ביותר לשיפור מצבם בעתיד"‪.‬‬ ‫כנס ראשון בעניין זה‪ ,‬נערך בעניין בספטמבר ‪ ,0255‬על ידי תב"ת‪-‬ג'וינט ישראל וגופים נוספים‪,‬‬ ‫במטרה להציג דרכי‪-‬התמודדות עם התופעה‪" .‬התוכנית התמקדה בהגברת‪-‬מוטיבציה לעבודה‪,‬‬ ‫בעידוד האמונה ביכולת האישית וכן גם בהצבת‪-‬יעדים‪ ,‬מטרות וכלים פרקטיים‪ ,‬הדרושים‬ ‫להצלחה בשוק העבודה כמו כתיבת תולדות‪-‬חיים‪ ,‬מיומנויות מחשב ועוד"‪.6‬‬ ‫מנכ"ל תב"ת‪-‬ג'וינט ישראל קבע בכנס‪ ,‬כי‪":‬הביטחון התעסוקתי המעורער לצד חשיבה לטווח קצר‬ ‫בקרב צעירים רבים‪ ,‬מביאה לקושי רב בשילוב צעירים חסרי‪-‬עורף תעסוקתי בשוק העבודה‪"...‬‬ ‫מכאן‪ ,‬שברור אפוא שעדיף לתת מענה לחסכים הפסיכולוגיים הללו ולמיומנויות הנדרשות בשוק‬ ‫התעסוקה הטכנולוגי המתקדם – כבר בשלב סיום התיכון כך‪ ,‬שכאשר יגיעו הצעירים הללו‬ ‫לאמצע שנות העשרים לחייהם – הם יהיו מצוידים בכישורי‪-‬החיים הראויים לחברה בה יחיו‪ ,‬וכך‬ ‫ייחסך זמן יקר מאוד ויימנעו תסכולים מיותרים מהצעירים‪ ,‬החווים חרדות ודיכאון בצאתם לחיים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ .‬יוסיפון מ‪ ,‬שמידע מ‪ ,‬לקראת פרדיגמה חינוכית חדשה במערכת‪-‬החינוך הישראלית בעידן הפוסט‪-‬מודרני [‪.]0222‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .‬שם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .‬כנס תב"ת ג'וינט [ספטמבר ‪.]0255‬‬

‫המיזם – "מחוברים לחיים"‬ ‫משרד החינוך הגדיר את "האני מאמין" החינוכי שלו באשר לדמות הבוגר‪ ,‬היוצא מביה"ס אל‬ ‫החיים‪ .7‬תיכון "בגין" לוקח על עצמו להעמיק ולהרחיב את הכנתו לחיים מיטביים של בוגר בית‬ ‫הספר במגוון היבטים התפתחותיים אישיים וחברתיים‪.‬‬ ‫מיזם "מחוברים לחיים" יתמקד במספר מישורים‪:‬‬ ‫במישור המעשי ‪ -‬על בית‪-‬הספר לשאוף כי בפני כל בוגריו ייפתחו מירב השערים והנתיבים‬ ‫לחייהם כאזרחים בוגרים‪ .‬המיזם יצייד את התלמידים בערכים‪ ,‬בידע ובכלים שיפתחו בפניהם‬ ‫אפשרויות רבות של בחירה בחיים עצמאיים בעלי ערך ומשמעות כלומדים וכבוגרים‪ .‬את זאת‬ ‫נעשה ע"י מתן הזדמנות שווה לכולם בכל המישורים‪ .‬כולם יזכו להכיר את החברה הישראלית על‬ ‫כל גווניה ובעיותיה‪.‬‬ ‫המיזם ישקוד על חינוך התלמידים להיות אוהבי אדם‪ ,‬אוהבי עמם וארצם‪ ,‬אזרחים נאמנים‬ ‫למדינת ישראל‪ ,‬את המסורת היהודית ואת המורשת הציונית‪ ,‬ואת מורשתן וזכויותיהן של‬ ‫הקהילות השונות במדינת ישראל‪.‬‬ ‫הדגש בחינוך הערכי יהיה על קשר ישיר ואישי בין המורה או מנחה הסדנה לבין‪-‬התלמידים‪.‬‬ ‫בין המבוגר ובין הנער‪/‬ה‪ ,‬כך שהמורה לא יהיה "מרביץ דעת"‪ ,‬אלא "מורה דרך"‪ ,‬שינחה את‬ ‫התלמידים בנתיבי‪-‬החיים ויכוון אותם למצוא את שיבקשו ‪ -‬במקומות ובמקורות הרלוונטיים‪.‬‬ ‫במישור הפדגוגי‪-‬אישיותי ‪ -‬המיזם יעודד כל תלמיד ויסייע לו לממש את מלוא יכולותיו ולהגיע‬ ‫להישגים גבוהים בתחומים מגוונים‪ ,‬עד כדי מצוינות בתחום הייחודי לו‪ ,‬ויעזור לו לחזק את‬ ‫ביטחונו העצמי‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬המיזם נותן הזדמנות שווה לכל תלמיד ותלמידה לממש את יכולותיהם בבואם להתמודד‬ ‫עם אתגרי המחר‪ ,‬מאפשר השגת תעודת בגרות איכותית ומצוינת והוא מצייד את כל בוגריו‬ ‫בכישורי‪-‬חיים‪ ,‬כמו גם בגיבוש זהותם הערכית ובעיצוב תפיסתם המוסרית‪.‬‬ ‫הדגשים אלו ילוו את התלמיד לאורך כל שהותו במסגרת התיכון ויקבלו את הדגש והמרחב‬ ‫המרכזי בשנת הלימודים האחרונה‪ ,‬שתוגדר כ"מכינה לחיים"‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪http://cms.education.gov.il/NR...E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA1.doc .‬‬

‫בשנה זו יושם דגש על פיתוח העצמה של זהות הבוגר בשלושה מעגלים שונים‪:‬‬

‫במסגרת השינוי שהמיזם מציג ייגשו תלמידי ביה"ס לרוב בחינות הבגרות בכיתות י' וי"א ועל ידי‬ ‫כך יפנו את מירב שנת הי"ב לשנת מכינה לחיים וכן יוכלו במסגרת שנה זו לשפר את הישגיהם‬ ‫בבחינות הבגרות‪.‬‬ ‫על מנת שתהליך זה יהיה אפשרי‪ ,‬עליו להתחיל בכיתה י'‪ .‬בשנה זו הפחתנו את מספר שעות‬ ‫הלימוד מרחיבות הדעת (מקצועות "טעימה") בשכבת י' ועל ידי כך‪ ,‬הורדנו את כל המקצועות‬ ‫הלא בגרותיים‪ .‬עד כה למדו כל תלמידי הכיתות העיוניות בביה"ס גם פיסיקה‪ ,‬גם כימיה וגם‬ ‫ביולוגיה‪ ,‬דבר שיצר תסכול רב אצל התלמידים ההומניים‪.‬‬ ‫הפחתה זו תאפשר לתלמידים להתרכז במקצועות הבחירה שלהם‪ ,‬ובכך לזכות לחוויית‪-‬הצלחה‪,‬‬ ‫כמו כן יוכלו בני הנוער למקד את עיקר תשומת הלב שלהם בהצלחה במקצועות הבגרות‪ ,‬בסיום‬ ‫חובות הלימודים ובפינוי זמן ותשומות אישיות לצבירת ידע משמעותי נוסף‪.‬‬ ‫בנוסף ללימודים לקראת בחינות הבגרות‪ ,‬תשמש כיתה יא' כשנת מבוא לכיתה יב'‪.‬‬ ‫בשנה זו יעברו בני הנוער סדנאות הכרות עצמית שלאחריהן הם יתבקשו להציע נושאים בהם‬ ‫ירצו להתמקד בשנת היב' על פי צורכיהם האישיים‪.‬‬

‫שנת היב'‬ ‫ברמה הפדגוגית‬ ‫שיפור הישגי בגרות – תלמידים שיזדקקו לשיפור בציוני‪-‬בחינות הבגרות יוכלו לעשות זאת‬ ‫במהלך שנת הי"ב (שלא תתפקד ככיתה‪ ,‬אלא כקבוצות למידה וחקר)‪.‬‬ ‫הרחבות ‪ -‬תלמידים‪ ,‬שירצו בכך‪ ,‬יוכלו לבחור ללמוד בקורס לקראת המבחן הפסיכומטרי‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬אלה מתלמידינו‪ ,‬שיבקשו להתקדם בזירה האקדמית‪ ,‬יוכלו לצבור נקודות לקראת תואר‬ ‫ב‪.‬א‪ .‬בכל תחום שירצו בשילוב עם האוני' הפתוחה‪.‬‬

‫ברמה המיומנויות הנדרשות לחיים‬ ‫דוגמה לנושאים בהם נעסוק בשנה זו (מתוך שיחות חתך שערכנו עם תלמידי י"ב בביה"ס)‪:‬‬ ‫‪ .5‬התנהלות כלכלית ‪ -‬תחום זה הינו מרכזי בחייו של האדם‪ ,‬והאדם הצעיר היוצא לעולם‬ ‫לא יוכל להתמודד כהלכה בלי להבין כיצד פועלים שוק ההון בפרט‪ ,‬והמשק בכלל‪.‬‬ ‫פוליטיקה וחברה ישראלית ‪ -‬ביה"ס צריך להעניק כלים להבנת‪-‬הזירה הפוליטית‬ ‫והחברתית‪ ,‬כדי שבני‪-‬הנוער יוכלו להיות שותפים‪ ,‬מובילים ומעורבים בזירה הפוליטית‪,‬‬ ‫במטרה להוביל תהליכי שינוי בחברה ובמדינה‪ .‬במסגרת זו יוקנו כלים להתמודדות עם‬ ‫המורכבות של הסוגיות הפוליטיות‪ ,‬המדיניות והחברתיות – עליהם תקום ותיפול‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫‪ .0‬אוריינטציה מקצועית – תעסוקתית ‪ -‬פעם חשבה האם היהודייה‪ ,‬שהילד חייב להיות‬ ‫רופא או עו"ד‪ .‬זה היה במאה העשרים‪ .‬היום אנחנו חושבים‪ ,‬שהמקצוע האידיאלי הוא‬ ‫מתכנת או מנהל בקרן הון סיכון‪ .‬אבל השינויים בעולם התעסוקה לנוכח הטכנולוגיה‬ ‫המתקדמת‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬והצורך בבעלי‪-‬מקצועות טכניים מכל הסוגים‪ ,‬מאידך‪ ,‬מצביעים‬ ‫על שינויים מרחיקי‪-‬לכת בתחום התעסוקה הן בתעשייה והן בתחום המסחר והשירותים‪.‬‬ ‫ננסה לאפשר לבני‪-‬הנוער התנסות גם בתחומים הללו‪.‬‬ ‫היבטים רגשיים אישיים‪:‬‬ ‫‪ .5‬פיתוח אישי והעצמה‪ -‬בנוסף‪ ,‬ביה"ס ייתן כלים להתמודדות עם קשיים אישיים‪ ,‬רגשיים‬ ‫וחברתיים באמצעות סדנאות והרצאות לפיתוח אישי ולהעצמת "האני"‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬נקנה‬ ‫דרכים מגוונות לפתרון בעיות ולהקניית‪-‬אסטרטגיות לקבלת‪-‬החלטות במצבים מורכבים‬ ‫ומשתנים‪ .‬אנחנו צריכים להכין אותם באמצעות כלים מתאימים להתמודדות בעולם רב‪-‬‬ ‫אתגרי‪ ,‬מורכב‪-‬טכנולוגית ומסובך‪-‬חברתית‪.‬‬ ‫‪ .0‬פיתוח ערכי ‪ -‬פיתוח מנהיגות לסוגיה באמצעות חשיפה לדמויות מנהיגות מתחומים‬ ‫מגוונים (מדעית – זוכי פרס נובל‪ ,‬פוליטית‪ ,‬חברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬מגדרית וצבאית)‪,‬‬ ‫הרחבת הידע בעולם היהודי‪ ,‬הקניית כישורי דיון וויכוח‪ ,‬למידה בחברותא‪ .‬הכרת הארץ‬ ‫על צבעיה וגווניה‪ ,‬ברמה החברתית‪ ,‬כלכלית ופיזית (שביל ישראל)‪.‬‬

‫הדמיה לשנה"ל תשע"ו ‪ -‬שכבת י"ב‬

‫אשכולות‬ ‫פתוח אישי‬ ‫והעצמה‬

‫ביטוי ערכי‬

‫הכרת הארץ‬ ‫חברתית‬ ‫כלכלית‬ ‫פיזית‬ ‫(דרך שביל‬ ‫ישראל)‬ ‫פרויקט גמר‬ ‫פרויקט לאומי‬

‫פדגוגיה‬

‫גוש א'‬

‫גוש ב'‬

‫עמידה מול קהל‬ ‫למידה בחברותא‬ ‫פסיכולוגיה חיובית‬ ‫ניהול זמן‬ ‫קורס בניהול פרויקטים‬ ‫פיתוח כושר וחינוך לחיים בריאים‬ ‫חינוך לקריירה‬ ‫בניית קורות חיים‬ ‫דמוקרטיה‬ ‫מעורבות פוליטית‬ ‫ציונות‬ ‫תוכנית "גוונים"‬ ‫מצוינות‬ ‫מיזמים קהילתית‪ ,‬התנדבותית‬ ‫גושי התיישבות‬ ‫עיר האוהלים‬ ‫ישובי ספר‬ ‫ערי פיתוח‬

‫התמודדות עם קונפליקטים‬ ‫פילוסופיה ואקטואליה‬ ‫דיבייט‬ ‫העצמה ואימון אישי‬ ‫אפקטיביות מקצועית‬ ‫פיתוח כושר וחינוך לחיים בריאים‬ ‫חינוך לקריירה‬ ‫כתיבת קורות חיים‬ ‫מנהיגות‬ ‫מעורבות פוליטית‬ ‫יהדות‬ ‫הרצאות דמויות לחיקוי‬ ‫מצוינות‬ ‫מיזמים קהילתית‪ ,‬התנדבותית‬ ‫פסיפס תרבויות‬ ‫דרום ת"א‬ ‫עובדים זרים‬ ‫אתיופים‬

‫בעיית המים בישראל‬ ‫דמוגרפיה משתנה בישראל‬ ‫יהוד הגליל‬ ‫דילמות לאומיות‬ ‫משבר אנרגיה‬ ‫משבר כלכלי‬

‫עובדים זרים‬ ‫תרבויות משנה בישראל‬ ‫הנכים בישראל‬ ‫קליטת עליה‬

‫שפור בגרויות‬ ‫פסיכומטרי‬ ‫אקדמיה בתיכון‬ ‫חינוך לעצמאות כלכלית‬

‫שפור בגרויות‬ ‫פסיכומטרי‬ ‫אקדמיה בתיכון‬ ‫חינוך לעצמאות כלכלית‬

‫טבלת השוואה עם פרויקטים דומים‬ ‫התשובות נעות בין ‪ 5‬ל – ‪, 52‬‬ ‫כאשר ‪ = 5‬הכי נמוך‪ = 52 ,‬הכי גבוה‪.‬‬ ‫תיכון בגין‬

‫מכינה קדם‬ ‫צבאית‬

‫בגרות חברתית‬

‫תנועות נוער‬

‫היקף השעות‬ ‫המוקדש לכל‬ ‫תוכנית‬

‫‪10‬‬

‫‪10‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫פניה לכלל‬ ‫התלמידים‬

‫‪10‬‬

‫‪2‬‬ ‫(‪ 5‬מכל שבעה‬ ‫שפונים מתקבל)‬

‫‪3‬‬ ‫(זו תוכנית‬ ‫וולונטארית)‬

‫‪3‬‬ ‫(בתיכון ראש‬ ‫העין ‪ 32%‬מבני‬ ‫הנוער חברים‬ ‫בתנועה‬ ‫כלשהיא)‬

‫הזדמנות לשיפור‬ ‫לימודי‬

‫‪52‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫מתן מענה‬ ‫לפיתוח רגשי‬

‫‪10‬‬

‫‪10‬‬

‫‪2‬‬

‫‪10‬‬

‫מתן כלים‬ ‫לפיתוח מעורבות‬ ‫חברתית‬

‫‪10‬‬

‫‪10‬‬

‫‪10‬‬

‫‪52‬‬

‫מטרות ויעדים‬ ‫החזון‪:‬‬ ‫תיכון "בגין" כמורה דרך לחיים – המקנה כלים לפיתוח בוגר בעל זהות אישית‪ ,‬מעורב קהילתית‬ ‫ובעל אחריות לאומית‪.‬‬ ‫ערכים‪ ,‬חברה ומנהיגות‬ ‫יעד אישי‬

‫יעד קהילתי – חברתי‬

‫יעד לאומי‬

‫מדדי הצלחה‬

‫פיתוח דמוי עצמי חיובי‬

‫הכרת החברה‬ ‫הישראלית על רבדיה‬ ‫ומורכבותה‬

‫שרות משמעותי בצבא‬

‫‪ 12%‬מתלמידי י"ב‬ ‫המתחילים‬ ‫ומסיימים את‬ ‫המיזם ומדווחים על‬ ‫תרומתו‬

‫פיתוח תחושת‬ ‫מסוגלות‬

‫פיתוח מיזמים‬ ‫קהילתיים‬ ‫התנדבות בקהילה‬

‫עליה באחוז הקצינים‬

‫מספר הקבוצות‬ ‫המגישות פרויקט‬ ‫גמר‬ ‫מספר הפרויקטים‬ ‫המצוינים‬

‫בוגר עצמאי‪ ,‬יצרני לא‬ ‫נופל לנטל על החברה‬ ‫המעורב פוליטית‬ ‫קהילתית ולאומית‬

‫‪ 12%‬מהבוגרים‬ ‫הממליצים על‬ ‫המשך המיזם‬ ‫‪ 12%‬מהבוגרים‬ ‫הלוקחים חלק פעיל‬ ‫בעמדות מובילות‪.‬‬ ‫‪ 522%‬בוגרים‬ ‫המדווחים על חיים‬ ‫יצרניים ומלאים‬

‫התמודדות עם‬ ‫קונפליקטים‬ ‫התנהלות כלכלית‬ ‫ניהול פרויקטים‬ ‫ניהול זמן‬ ‫יכולת עמידה מול קהל‬

‫מקצועיות ואקדמיה‬ ‫מאחר שרוב בחינות הבגרות תעשנה עד סוף שנת היא'‪ ,‬יציע ביה"ס לתלמידי יב' קורסי שיפור‬ ‫בגרויות‪ .‬קורסי השיפור יערכו ברמות שונות‪ :‬למצטיינים הרוצים לשפר את הישגיהם‪ ,‬למתקשים‬ ‫תינתן הזדמנות נוספת להצלחה בבגרות‪.‬‬ ‫בטרם יבחרו מקצעות לבגרות‪ ,‬יחשפו התלמידים לתנאי הכניסה השונים באקדמיה ובמסגרות‬ ‫למידה על תיכונית למיניהם‪ .‬כשהשיגו התלמידים את תעודת הבגרות הם יחזרו לבדוק את‬ ‫הדרישות האקדמיות לכל מקצוע שאותו הם ירצו ללמוד בעתיד ויוכלו לגשת לשיפור ציון במידת‬ ‫הצורך בבחינות בגרות המקדמות אותם לכיוון המטרה שיציבו לעצמם‪.‬‬ ‫בקשרים שנרקמו בין תיכון בגין לאגף החינוך בצה"ל נבדקות אפשרויות להכלת הכנה מקצועית‬ ‫לצבא כבר בשנת הי"ב‪.‬‬ ‫בהתאם למשנתו של מר סטף ורטהיימר ובהנחיית צוותו תבנה תוכנית מקצועית לתלמידים‬ ‫שהמסלול האקדמי אינו מתאים עבורם‬

‫הכנה מקצועית לחיים‬

‫מדדי הצלחה‬

‫שיפור אחוז הזכאים לבגרות‬

‫זכאות התלמידים החלשים עולה באחוזים משמעותיים‪.‬‬

‫מצוינות לימודית – מקסום ציוני ‪ 72%‬מבוגרי ביה"ס המתקבלים ללמודים אקדמיים‬ ‫בפקולטות אותן הם רוצים‬ ‫בגרויות‬ ‫הכנה מקצועית לצבא‬

‫‪ 522%‬מהתלמידים המתקשים מתחילים ומסיימים את‬ ‫המיזם‪.‬‬ ‫תחושת מסוגלות לתלמידי אתגר וכיתה קטנה לתפקידים‬ ‫משמעותיים בצבא‪.‬‬

‫הכנה מקצועית לתעסוקה‬

‫רכישת תעודת מקצוע לתלמידים החלשים מחד גיסא‬ ‫והחזקים מאידך‪.‬‬

‫קהל היעד של מיזם "מחוברים לחיים"‬ ‫המיזם פונה למספר קהלי יעד‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כלל תלמידי בית הספר – מצטיינים‪ ,‬נורמטיביים וחלשים‪.‬‬ ‫מורים‬ ‫קהילת ראש העין‬

‫קהל היעד הראשי של המיזם הוא תלמידי תיכון "בגין"‪ ,‬בשכבות י'‪ ,‬יא' ויב'‪.‬‬ ‫אלו תלמידים‪ ,‬המגיעים מכל העיר ומכל שכונותיה‪ .‬מדובר באוכלוסיה מעורבת מאוד‪ ,‬שמייצגת‬ ‫נאמנה את מגמת‪-‬האינטגרציה בחינוך ובחברה‪.‬‬ ‫מדובר בילדים‪ ,‬המגיעים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך מאוד בחלקם‪ ,‬ובאחרים‪ ,‬שמגיעים מרקע‬ ‫סוציו‪-‬אקונומי מאוד גבוה‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שבראש‪-‬העין חיים זה לצד זה משפחות המתפרנסות‬ ‫מתעשיית‪-‬ההייטק‪ ,‬משפחות של אנשי צבא ומשפחות מהשכונות הוותיקות יותר‪ ,‬הבאים‬ ‫בחלקם מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך יותר באופן משמעותי‪.‬‬ ‫כהכנה למיזם‪ ,‬נפגשנו עם קבוצות מיקוד‪ ,‬לצורך בדיקת‪-‬עמדתם של התלמידים ולחקירת‪-‬‬ ‫הצרכים שלהם‪ ,‬קבוצות אלה סיפקו לנו הצצה מנקודת מבט אחרת אל עולמם של התלמידים‪.‬‬ ‫מתוך דבריהם עולה תמונה בהירה לגבי הכלים‪ ,‬שהם מקבלים מביה"ס וגם לגבי אותם כלים‪,‬‬ ‫שהם חסרים‪.‬‬ ‫תחושתם היא‪ ,‬שהלמידה היא אך ורק ממוקדת הצלחה בבגרות‪ .‬זאת בעוד‪ ,‬שחסרות להם‬ ‫הרבה מאוד מיומנויות‪ ,‬שתאפשרנה להם להתמודד עם ה"חיים האמיתיים"‪.‬‬ ‫מורי ביה"ס‪ ,‬כולם אקדמאיים‪ ,‬שליש מהם בעלי תעודת "מאמן בחינוך"‪ ,‬מביעים לא אחת את‬ ‫הצורך בלהשאיר חותם אמיתי על התלמידים‪ ,‬לגעת בהם‪ ,‬ולהיות משמעותיים‪.‬‬ ‫המורים מביעים רצון להיות "מורים לחיים" ‪ ,‬אך הרבה פעמים לחץ בחינות הבגרות שבפתח‬ ‫מעמעם את היכולת להעמיק בחינוך הערכי ובמתן כלים לחיים‪ ,‬מעבר לכלים הפדגוגיים‪.‬‬ ‫המיזם מאפשר למורים ליצור קשר אחר‪ ,‬אישי ומעמיק‪ ,‬מכוון ומדריך‪ ,‬מחבק ומכיל עם‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫המיזם מאפשר למורים לגלות יכולות בתחומים אשר מעבר לתחום הדעת האקדמי שלהם‪.‬‬ ‫קהילת ראש העין‪ ,‬ההורים והתושבים עצמם שיתברכו בפעילויות התנדבות ובמיזמים למען‬ ‫הקהילה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הבוגר שיסיים את תיכון "בגין" יהיה בוגר תורם‪ ,‬מחויב ומעורב חברתית‪.‬‬

‫מערך הפרויקט‬

‫שלב ההקמה‬

‫תשע"ד‬ ‫(שכבת‬ ‫י')‬ ‫שלב‬ ‫ההפעלה‬

‫תשע"ה‬ ‫(שכבת‬ ‫יא')‬

‫תשע"ו‬ ‫(שנת‬ ‫יב')‬

‫כוח אדם‬

‫מבנה ארגוני‬

‫* ועדת היגוי – מנהלת ביה"ס‪,‬‬ ‫סגניות‪ ,‬נציגות רכזות ונציגות‬ ‫יועצות‪.‬‬ ‫* יו"ר אגף החינוך ‪ +‬מפקחת‬ ‫ביה"ס‪.‬‬ ‫* מנהלי מפרש‪.‬‬ ‫* קבוצות מורים על פי נושאים‪.‬‬ ‫* מינהל פדגוגי משרד החינוך‪.‬‬ ‫* מינהל חברה ונוער‪.‬‬

‫צוותי פיתוח המורכבים ממורים‬ ‫בתחומי ידע שונים‪,‬‬ ‫כל קבוצה בנפרד נפגשת קבוע‬ ‫עם מנהלת ביה"ס‪.‬‬ ‫מפגשים רצופים הקבועים בין‬ ‫הקבוצות השונות לבין עצמן‬ ‫ולאחריהן מפגשים עם המנהלת‪.‬‬ ‫מערך הכנה למורי ביה"ס טרם‬ ‫יציאת הפרויקט אל הפועל‬

‫* צוות מורים מכיל ומנוסה‬ ‫בהגשה לבחינות הבגרות‪.‬‬ ‫*מערך ייעוצי חינוכי לתמיכה‬ ‫רגשית להתמודדות עם לחץ‪,‬‬ ‫עומס וחרדת בחינות‪.‬‬

‫* הרחבת הפעילות של מרכז‬ ‫של"מ בביה"ס‪.‬‬ ‫*הכנסת חלונות "אימון בחינוך"‬ ‫לתוך מערכת השעות‪.‬‬ ‫* בנית מערך השתלמויות למורים‬

‫כל כוח האדם המצוין לעיל‬ ‫ימשיך לפעות גם השנת היא'‪.‬‬ ‫מערך מורים‪/‬סדנאות לאימון‬ ‫המכינים את התלמידים לשנת‬ ‫הי"ב‪.‬‬

‫צוות מחנכים הפועל בשיתוף‬ ‫מאמנים חינוכיים לצורך הכשרת‬ ‫התלמידים לשנת הי"ב‪.‬‬

‫כוח אדם בהוראה לשיפור‬ ‫בגרויות‪.‬‬

‫מנהלת ביה"ס‬

‫סדנאות העצמה לתלמידים‪.‬‬

‫מנהל פרויקט‬

‫מורי כושר גופני לסוגיו‪.‬‬ ‫מרצים בתחומים שונים‪.‬‬ ‫מארגני סיורים – שביל ישראל‬ ‫מורים מאמנים‬

‫צוות מוביל‬ ‫מורים מאמנים‬

‫לוח זמנים‬

‫תקציב‬ ‫צרכים‬

‫בקשה למימון‬

‫סכום מבוקש‬

‫צוותי פיתוח עם מומחי דעת‬

‫מפרש‬

‫‪5 × 7222 = 35,222‬‬

‫חומרי פיתוח‬

‫מפרש‬

‫‪5 × 3222 = 55,222‬‬ ‫‪52,222‬‬

‫תקציב‬ ‫חד פעמי‬

‫סדנאות לפסיכולוגיה חיובית – מפרש‬

‫(‪502‬‬

‫חדר מורים‬

‫קבוצות)‬

‫לסדנא‬ ‫מורים‬

‫בשש‬

‫סדנאות להנחיית קבוצות – מנהל חברה ונוער‬ ‫חדר מורים‬ ‫‪52,222‬‬ ‫סדנאות חשיבה מחוץ לקופסה מפרש‬

‫(‪502‬‬

‫– חדר מורים‬

‫קבוצות)‬

‫סדנאות הכנה להורים‬

‫ועד הורים‬

‫הקמת חדר כושר מאובזר‬

‫מפרש‬

‫מרכז פרויקט‬

‫רשות‬

‫לסדנא‬ ‫מורים‬

‫בשש‬

‫‪ ₪ 4,222‬מתחלק בין ועד‬ ‫המורים לביה"ס‬

‫‪52,222‬‬ ‫רצפה‬

‫למכשירים‪,‬‬ ‫ומראות‬

‫ירכשו‬

‫מתקציב הצטיידות‬

‫‪5222‬‬

‫‪₪‬‬

‫לחודש‬

‫=‬

‫‪ 52,222‬לשנה‬

‫תקציב‬ ‫מתמשך‬

‫ממונה קשרי חוץ‬

‫רשות‬

‫תגבור שעות לימוד‬

‫משרד החינוך‪/‬רשות‬

‫‪ 2‬ש"ש = ‪32,222‬‬ ‫‪ 522‬שעות כל גורם סה"כ‬ ‫‪ 022‬שעות‬

‫אפשרויות מימון נוספות שיבחנו‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ 4‬ימי לימודים לתלמידי יב' ויום עבודה ממוסד שדרכו יממנו התלמידים חלק מהקורסים‬ ‫(הדורשים מימון נוסף כמו פסיכומטרי או קורסי הסמכה שונים)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מימון הורים‪.‬‬

‫שיתופי פעולה‬ ‫גורמים מרכזיים שהביעו נכונות להיות שותפים בתהליכי הברור שנעשו עד כה‪:‬‬ ‫‪ .5‬עיריית ראש העין בראשות ראש העיר ובהובלת ויו"ר אגף החינוך‪.‬‬ ‫‪ .0‬משרד החינוך בהנחיית מפקחת בית הספר בחשיפה למנהלת המחוז‪.‬‬ ‫‪ .3‬כ ‪ 32 -‬הורים מתנדבים המבקשים לקחת חלק בהנחיית הבוגרים למיזמי הגמר‪.‬‬ ‫‪ .4‬צה"ל דרך קצין חינוך ראשי‪.‬‬ ‫‪ .5‬ענת דגן – מנהלת רשת צור (סטף ורטהיימר)‪.‬‬

‫ניתוח סיכונים‬ ‫‪‬‬

‫הכשרה ופיתוח צוות מורים לקראת אתגרים חדשים בביצוע בסטנדרט גבוה‬

‫במסגרת הפרויקט יוצעו לתלמידי י"ב הכשרות רגשיות‪ ,‬ערכיות ומקצועיות שונות‪ ,‬חלק‬ ‫מהפעילויות בנויות על הכוח הפנימי של ביה"ס‪ ,‬קרי המורים‪.‬‬ ‫הצלחת התוכנית תלויה בגיוס כוח אדם מאומן‪ ,‬מיומן ומגוון‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬מומחי תחום‪ ,‬שילוו‬ ‫וינחו את הצוות הבית ספרי הנדרש לפרויקט זה‪.‬‬ ‫פתרון אופציונאלי‪ :‬הכשרת חדר המורים לאורך כל שנה"ל תשע"ד‪ ,‬שכירת ליווי מומחי דעת שילוו‬ ‫את המורים בבניית תוכניות העבודה‪ .‬מומחי הדעת ילוו גם את המיזם לאורך שנתיים מרגע‬ ‫התחלתו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נשירה סמויה‬

‫במסגרת התוכנית תלמידי י"ב יידרשו להשתתף בפרויקטים וסדנאות שונות‪ ,‬שאינן מהוות חלק‬ ‫הכרחי מהלימודים לקראת תעודת הבגרות – לפיכך‪ ,‬ייתכנו מצבים של נשירה סמויה ושל קושי‬ ‫בגיוס ובהשארת‪-‬התלמידים והתמדתם בסדנאות השונות‪.‬‬ ‫פתרון אופציונאלי‪ :‬פתרון לבעיה טמון באטרקטיביות של המיזם הפונה לקשת רחבה ביותר של‬ ‫קהליי יעד‪ .‬תוכנית ההכנה של שכבת י"א‪ ,‬שבוחנת צרכים ורצונות של התלמידים אמורה לצמצם‬ ‫את פוטנציאל הנשירה ולהתאים את התוכנית מדי שנה לקהלי היעד המשתנים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יתחייבו תלמידי בית הספר על מחויבות אישית בכל בחירה שעשו‪ ,‬לקיים את התנאים‬ ‫הנדרשים בה‪ .‬בכל תכנית יוגדרו דרגות חופש אפשריות‪ ,‬כמו "בעולם האמיתי"‬ ‫תיבחן גם אפשרות לכנס‪/‬פרס שיוגדר בשיתוף עם התלמידים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קבלת‪-‬אישורי משרד החינוך‬

‫מאחר ומדובר שינוי מועדי בחינות הבגרות וחריגה מהתפיסה הפדגוגית‪ ,‬הגורסת מינימום‬ ‫בחינות בגרות בכיתה י'‪ .‬עלינו לקבל את אישורי המנהל הפדגוגי‪.‬‬ ‫פתרון אופציונאלי‪ :‬עבודה עומק הבודקת היעדים החדשים של משרד החינוך ויצירת פגישות‬ ‫עבודה לצורכי התאמת והטמעת התוכנית‪.‬‬

‫מדדי הצלחה וכלי הערכה‬

‫יעד‬

‫מדדים‬

‫כלי הערכה‬

‫שיפור אחוז הזכאים‬ ‫לבגרות‬

‫מספר הנרשמים‬ ‫לקורסי תגבור‬

‫דוחות בית ספריים‬ ‫הכוללים מספר‬ ‫נוכחים לעומת‬ ‫מספר זקוקים‬ ‫דוחות משרד החינוך‬ ‫הכוללים את אחוז‬ ‫הזכאות‬

‫השלמת בחינות‬ ‫הבגרות בהצלחה‬ ‫מצוינות לימודית –‬ ‫שיפור בגרויות‬

‫ברמת מכינה‬ ‫מקצועית‬

‫מספר הנרשמים‬ ‫לקורסי שיפור‬ ‫בגרויות‬

‫דוחות בית ספריים‬ ‫הכוללים מספר‬ ‫נרשמים בעלי זכאות‬ ‫לבגרות במקצוע‬ ‫הנדון‬ ‫דוחות משרד החינוך‬ ‫בהם הציון הגבוה‬ ‫נחשב‪.‬‬

‫מספר קורסים‬ ‫צבאיים הנפתחים‬ ‫בביה"ס‬ ‫מספר המתחילים‬ ‫והמסיימים קורסים‬ ‫אלו‬ ‫מספר המשרתים‬ ‫בצבא במקצוע‬ ‫מספר תלמידים‬ ‫הנרשמים ומסיימים‬ ‫הכוונה המקצועית‬ ‫מספר התלמידים‬ ‫שבפועל עובדים‬

‫דוחות בית ספריים‬

‫עלייה בציוני‬ ‫הבגרות‬ ‫הכנה מקצועית‬ ‫לצבא‬

‫הכנה מקצועית‬ ‫לחיים‬

‫דו"ח שנתי בית‬ ‫ספרי‬ ‫דו"ח שנתי מהצבא‬ ‫דוחות בית ספריים‬ ‫מעקב באמצעות‬ ‫איסוף מידע‪.‬‬

‫מדדי הצלחה וכלי הערכה‬ ‫בטווח הקצר‬

‫ברמת‬ ‫ההכנה‬ ‫לחיים‬

‫מדדים‬ ‫יעד‬ ‫פיתוח דמוי עצמי חיובי העצמה אישית רגשית‬ ‫וחברתית‬ ‫בניית תוכנית אישית‬ ‫פיתוח תחושת‬ ‫מסוגלות‬ ‫התמודדות עם‬ ‫קונפליקטים‬ ‫התנהלות כלכלית‬ ‫פיתוח מיזם התנדבותי‬ ‫הגשת פרויקט סוף‬ ‫שנה‬ ‫ניהול פרויקטים‬ ‫ניהול זמן‬ ‫יכולת עמידה מול קהל‬ ‫תהליך קבלת החלטות‬

‫הצגת הפרויקט בפני‬ ‫ועדת פרויקטים‬

‫כלי הערכה‬ ‫ראיונות עומק לבחינת שביעות‬ ‫רצון מהתוכנית‪.‬‬ ‫ליווי התלמידים לקראת‬ ‫בחירות בצבא‬ ‫שאלונים והערכות בנוגע‬ ‫להשגת יעדי התוכנית‬ ‫מעקב אחר בניית המיזם‪,‬‬ ‫הוצאות לפועל וסיומו‪.‬‬ ‫מספר הקבוצות המגישות‬ ‫פרויקט גמר‬ ‫מספר הקבוצות המציגות‬ ‫פרויקט גמר‬ ‫מספר הפרויקטים המצויינים‬

‫בטווח הארוך‬

‫מדד‬

‫כלי הערכה‬

‫מימוש הכלים שנרכשו לטובת ההשתלבות במעגל העבודה‬ ‫במשק‬ ‫אימוץ והטמעת ערכים‬ ‫מימוש הכלים שנרכשו לטובת השתלבות בלימודים גבוהים‬ ‫בחינת מדדים אישיים‪ ,‬רגשיים ומידת המעורבות החברתית‬ ‫של המשתתפים והבוגרים‬

‫מעקב פרטני וקבוצתי בעזרת‬ ‫איסוף מידע‪ ,‬שאלונים וראיונות‪.‬‬ ‫המעקב יתקיים בתום השרות‬ ‫הצבאי ובתום שלוש שנים לאחר‬ ‫השרות‪.‬‬