גסטוראנטרולוגיה ומחלות כבד
May 18, 2018 | Author: Anonymous | Category: N/A
Short Description
Download גסטוראנטרולוגיה ומחלות כבד...
Description
פנימית – גסטרואנטרולוגיה וכבד מבוא לגסטוראנטרולוגיה ומחלות כבד – ד"ר ערן ישראלי היסטוריה :ב 3281-בראוט הוכיח שיש חומצה בקיבה 05 .שנה לאחר מכן פבלוב הגיע למסקנה שעצב הואגוס מעצבב את הקיבה מבחינת התנועתיות והפרשת החומצה .ב 3050-גילו את הורמון הגסטרין שמעודד הפרשת חומצה .ב 3035-קבע שוורץ שכיב פפטי לא מופיע כאשר אין חומצה בקיבה .ההיסטמין התגלה מאוחר יותר כגורם להפרשת חומצה בקיבה .ב 3098-התגלו חוסמי רצפטורים להיסטמין מסוג H2ורק ב 3025-התגלו משאבות המימן בקיבה. אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בתחום התרחשה ב 3021-עם התגלית של הקשר בין החיידק Helicobacter Pyloriלבין היווצרותו של כיב פפטי .מכיוון שהליקובקטר ייחודי לאדם ,החוקרים (מרשל ווורן) שתו את החיידקים בעצמם ,לאחר ניטרול החומצות בקיבה ,ופיתחו מחלת חום .לאחר 35ימים ,בבדיקה אנודסקופית אפשר היה לראות שהתפתחה דלקת בקיבה .כאשר בודדו את נוזל הקיבה אפשר היה לגדל ממנה את החיידק בתרבית .הדלקת חלפה לאחר שבועיים ,ואז ביצעו אנודסקופיה מחדש שלא הדגימה לא את הדלקת ולא את החיידק .כלומר ,תוך שבועיים הקיבה מסוגלת להתמודד עם החיידק. עצם נוכחות החיידק היא לא הגורם היחיד שקובע האם הדלקת תהיה כרונית .אחד החוקרים פיתח כאבים כרוניים ברום הבטן ולכן הם חזרו על האנדוסקופיה ומצאו דלקת כרונית בקיבה. כך אישרו החוקרים את הפוסטולנטים של קוך לגבי ההליקובקטר פילוריס. מרשל וורון עשו שינוי משמעותי מאד מבחינת הבנת המחלה והטיפול בה .אפשר לשלוט במחלה באמצעות ניטרול החומצה ,אך לאחר הפסקת הטיפול הד לקת תחזור ,ולכן כיב נחשב בעבר כמחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי. באמצעות גילוי החיידק הגורם למחלה אפשר ברוב המקרים לרפא את המחלה לחלוטין. הגדרה ומבנה :ענף של הרפואה העוסק במערכת העיכול .גסטרו – קיבה ,אנטרו – מעי ,לוגוס -סיבה .גם הכבד והלבלב שייכים לתחום זה ,שהוא תת התמחות של הרפואה הפנימית .אפשר לחלק את התחום לפי איברים שונים: מערכת עיכול עליונה: oושט oקיבה oתריסריון מערכת עיכול תחתונה מערכת הפטו-בילארית התחום עוסק במספר קבוצות של מחלות: מחלות פפטיות (כיב קיבה ,כיב בתריסריון) נוירוגסטרואנטרולוגיה (בעיקר המערכת האוטונומית וכן קשרים למוח ,למשל מחלת הירשפרונג או )IBS גידולי מערכת העיכול מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס כיבית) מחלות כבד ,לבלב ודרכי מרה בעיות תזונה ותת ספיגה זיהומי מערכת העיכול בעיות וסקולריות במערכת העיכול (למשל טרשת עורקים) מבחינת תלונות נפוצות שרואים במרפאה ,כל אחת מהתלונות הללו מגלמות בתוכן מספר רחב של אבחנות, התלונות הרבה פעמים מאוגדות לסינדרומים מתוכם אפשר לפתח אבחנה מבדלת .דוגמאות לתלונות נפוצות: כאב בטן -חריף לעומת כרונית דיספפסיה (אי נוחות בבטן עליונה)\דיספגיה (קושי בבליעה) בחילה והקאה שלשול\עצירות גזים אבדן שליטה על סוגרים דמם ממערכת העיכול -עליונה\תחתונה 1
צהבת בעיות פסיכוסוציאליות(מכיל גם בעיות פונקציונאליות שבהן לא רואים כל בעיה בבדיקות .במרפאה ראשונית בקהילה הפרעות פונקציונאליות מגיעות ל 05-05%-מהפניות .באשפוז האחוז נמוך יותר).
המכון בנוי על פי יחידות בהתאם לתחומים השונים – מחלות כבד ,מחלות מעי דלקתיות ,אמצעים מתקדמים לבירור במערכת העיכול באמצעות אנדוסקופיה כולל דרכי המרה והלבלב ,ישנה יחידה העוסקת בתנועתיות של מערכת העיכול ,רצפת האגן ופרוקטולוגיה ,גידולים ,תזונה והשמנה ,רפואת ילדים וכו'. למה המקצוע הזה מעניין? הכבד למשל ,הוא איבר בעל יכולת התחדשות מרשימה ,צריך פגיעה בשיעור מאד ניכר של תאים (מעל )00%על מנת לגרום לנזק .פיברוזיס של הכבד יכול לגרום לסיבוכים נוספים ,כמו יתר לחץ דם פורטלי. השתלות כבד ,כבד שומני וסינדרום מטבולי קשורים מאד זה לזה .סינדרום מטבולי היא המחלה החמורה ביותר של העולם המודרני ,הבעיה המרכזית ביותר בעולם המערבי היא השמנת יתר ,ומכיוון שהכבד הוא האיבר המטבולי העיקרי בגוף ,הוא נפגע מאד בהשמנת יתר .הוא הופך להיות שומני ,אך עלולה להיות גם תגובה דלקתית שתאיץ אי-ספיקה .אחוז נכבד מהחולים שמגיעים לאי ספיקה של הכבד מגיעים לכך כתוצאה מעודף משקל, הסננה שומנית ותגובה דלקתית .יחידת הכבד עוסקת גם בנגיפי כבד ובניסויים קליניים בנושא. במכון יש ציוד מתקדם לבדיקות וטיפולים .לדוגמא ,סוגים שונים של אנדוסקופים קלים לתמרון ,העברת סיגנל למסך וידאו באמצעות סיב אופטי .אפשר להגדיל כך את פני השטח ולגלות מחלות שונות .לדוגמא כבר בחלל הפה ,כאשר מבצעים אינטובציה ,אפשר לראות את הגלוטיס ומיתרי הקול .כאשר מצנררים את החולה מכניסים את הטובוס אל בין מיתרי הקול .כאשר נכנסים אל הקיבה ,חשוב לשים לב שלא נכנסים לקנה ולהיכנס מצידי הגלוטיס אל תוך הקיבה .במצגת אפשר לראות את הפילוריס ,נקודת המעבר בין הקיבה לתרסריון .אפשר לראות את הקפלים של רירית המעי הגס .אפשר לבחון את החלקים השונים של המעי הגס .על ידי מתן טשטוש לחולים אפשר להכניס את הצינור דרך פי הטבעת ולהגיע אל המעי הגס ולבחון אותו .קולונוסקופיה הפכה לבדיקה מומלצת על מנת לאבחן סרטן מעי בשלב מוקדם (הסרטן השישי מבין גורמי התמותה) .באמצעות מכשירים שונים שמכניסים לקולונסוקופ אפשר לבצע גם אבחנה מיקרוסקופית .חשוב לאבחן פוליפים ,שנמצאים בשלב הפרה-סרטני ,לכרות אותם ולהוריד את הסיכון להתפתחות של הסרטן. בעבר היה קשה מאד להכניס צינור אל המעי הדק – הוא מאד מפותל ,וכיום משתמשים באנדוסקופיה באמצעות קפסולה (המצאה ישראלית )...שמצלמת את המעי הדק .היא נודדת עם התנועתיות של המעי הדק ומשדרת את התמונות החוצה אל חיישן שקולט אותן .הגודל של הקפסולה הזו הוא כמו של כדור של תרופה ,הוא זורק הבזק אור ומצלם במקביל .יש סוגים שונים של קפסולות – כאלו שבוחנות את המעי הדק ,הגס ,בוחנות את תנועתיות מערכת העיכול ועוד .הבדיקה עצמה פשוטה מאד ,הנבדק בולע את הכדור ,מצמידים אליו חיישנים .אפשר לראות כך למשל התכייבות במעי הדק שמעידה על פעילות דלקתית במעי. תיאור מקרה :גבר בן 03שהגיע עם אנמיה ללא סימנים נראים לעין של דימום .בדיקת דם סמוי הייתה חיובית. ההמוגלובין ירד ל 9-והוא נדרש למנת דם .יש לו מחלת ריאתית ומחלה של הכבד .בגסטרוסקופיה ראו דליות קטנות (אופייני למחלת כבד) .בקולונוסקופיה לא ראו כלום .ב CT-ראו סימנים של יל"ד פורטלי .בעזרת הקפסולה המצלמת ראו דימומים קטנים במעי שהם בעצם אנגיואקטסיות= צבר כלי דם לא תקינים שנוצרים במעי (בגלל הבעיה בכבד). ישנם גם מדדים לא פולשניים היום להעריך את שחמת הכבד (בעבר זה נעשה רק באמצעות ביופסיה) .אחד הדוגמאות לכך הוא מכשיר ה fibroscan-שבודק באמצעות גלים את האלסטיות של הרקמה .ככל שהרקמה נוקשה יותר (יש יותר פיברוזיס) הגל עובר ביתר קלות והסיגנל המוחזר חזק יותר. במחלת כבד מאוד סוערת כשיש הרס ונמק של הכבד תוך שעות (הרעלת אקמול ,מחלה ויראלית) יש הצטברות של חומרים שונים וציטוקינים שונים בגוף .זה גורם להפרעה בתפקוד של איברים נוספים .ב 15-05-השנים האחרונות במצבים דחופים משתילים כבד וכך מצילים את החולים הללו .אך לא תמיד יש בנמצא כבד ולכן חשבו על מכשיר דמוי דיאליזה ששמו .MARSהמכשיר מזכיר את מכשיר הדיאליזה אך בנוסף ליכולתו לסנן טוקסינים מסיסים במים הוא מסוגל לסנן גם טוקסינים לא מסיסים במים ע"י קשירתם לאלבומין. פעולות עתידיות: -Natural orifice transluminal endoscopic surgery -NOTESמשתמשים היום באנדוסקופים על מנת לצאת מתוך מערכת העיכול לחללים שונים ולעשות פעולות שבעבר נעשו בצורה כירורגית.
2
-Endoscopic sub mucosal dissection -ESDיכולנו בעבר להוציא רק פוליפים שטחיים מהמעי כי עמוק יותר הסתכנו בדימום .באמצעות הזרקת חומר מיוחד מופרדת הרירית מהתת רירית .החומר גם צובע בכחול את האזור הבעייתי .כך ניתן להגיע לתת רירית בלבד מבלי לחדור עמוק יותר ולהימנע מניתוח. -Endoscopic mucosal resection -EMRטכניקה ללקיחת ביופסיה שמשלבת הזרקת חומר למניעת דימום שיוצר גם "יבלת" מתחת לפוליפ ומקל על כריתתו. גסטרואנטרולוגיה עוסקת באבחון (בעיות מורכבות ,שיטות מתקדמות) ,טיפול (תרופתי ,ביולוגי ,אנדוסקופי- כירורגי) ,מניעה (חיסון ,סריקת אוכלוסיות ,הסברה). סדנא -אנמיה מחוסר ברזל – ד"ר הרולד ג'ייקוב חוסר ברזל – ירידה בסך הברזל בגוף. אנמיה מחוסר ברזל -ירידה באריתרופואזה .חסר ברזל מאוד נפוץ בעולם .הוא החסר הנפוץ ביותר ויש לכך השלכות כלכליות רציניות ביותר. באדם ממוצע השוקל 95ק"ג יש כ 0-ג' ברזל .כמות זו נשמרת קבועה בעזרת איזון עדין בין ספיגה לאיבוד של ברזל .למרות שכדי לשמור על האיזון הגוף צריך לספוג רק כ 3-מ"ג ברזל ליום, דרישת הגוף לברזל היא גדולה יותר ( 85-80מ"ג ליום) .תא דם אדום חי כ 385-יום כך ש 5.2%-מכדוריות הדם בגוף מושמדות מדי יום ומוחלפות בחדשות .לאדם עם 0ליטרים של דם יש 8.0 ג' של ברזל משולב בתוך ההמוגלובין עם תחלופה יומית של 85 מ"ג עבור סינתזת ופירוק המוגלובין ו 0-מ"ג נוספים עבור דרישות אחרות .רוב הברזל הזה עובר דרך הפלסמה על מנת שייעשה בו שימוש מחדש .כאשר יש מספיק ברזל לדרישות הללו, העודפים מאוכסנים במאגרים כמו פריטין או המוסידרין. תאי המוקוזה במעי הדק הפרוקסימלי אחראים על ספיגת ברזל. תאי המעי "נולדים" ב crypts of lieberkuhn-ונודדים לקצה הווילי .התאים הללו חיים יומיים-שלושה ובסופם נושרים ללומן המ עי .התאים מתאימים את ספיגת הברזל לדרישות הגוף ע"י כך שהם מכילים בתוכם כמויות פרופורציונאליות של ברזל לאלה הקיימות בגוף .סך כל הברזל (הקיים והנספג) מביא לצמצום ספיגת הברזל מהלומן ע"י ריווי חלבונים קושרי ברזל ,ע"י הפעלת אלמנט רגולטורי או שניהם .כניסת הברזל לתאים הללו בכמויות פרופורציונאליות למאגרי הגוף מספקת שיטה מוגבלת לפינוי ברזל באנשים שסובלים מעודף שלו. תיאור מקרה :אדם בן 00עם קוצר נשימה ,אי נוחות בחזה ,חזר מאפריקה שם עבד כקבלן זבל במשך 1חודשים. אין לו שלשולים כרגע ואין לו סימפטומים סיסטמיים (חום וכו') ,ירד במשקל בארבעת החודשים האחרונים .יש לו תיאבון ובעיקר לקרח .הוא מדווח על ( melenaצואה שחורה המכילה דם) .הוא התחיל לקחת ברזל על דעת עצמו כי הרגיש חלש .אצל אנשים בגיל הנקוב החשש הראשון שלנו לאור התסמינים צריך להיות אירוע קרדיאלי ואת זה עלינו לשלול או לאשש בהתחלה .התיאבון לקרח מרמז על .Picaזוהי אחת התופעות שיכולות להצביע על חוסר ברזל. יכולות להיות סיבות שונות ל pseudomelena-כמו :תוספי ברזל( pepto-bismol ,תרופה להקלת תסמינים שונים במערכת העיכול) ,עופרת ,בליעת דם שהגיע מהאף (צריך לבלוע יותר מ )50cc-או דם כחלק מדיאטה (אופייני לשבט המסאי). Melenaנגרמת מאוקסידציה של דם שיכולה להתרחש בקיבה. נתעכב רגע על איבוד המשקל .אובדן משקל המלווה ברמות אלבומין תקינות בדם מדאיג אותנו פחות לעומת אובדן משקל המלווה בירידה ברמות האלבומין. רקע משפחתי :לאבא שלו היה גידול במעי הגס ולאחיו היו פוליפים שהוצאו בקולונוסקופיה .לאמא שלו יש צליאק שהשתפרה עם דיאטה ללא גלוטן.
3
צליאק גורמת לאטרופיה של הווילי וכך מביאה לתת ספיגה .היא אחת המחלות הנפוצות בעולם .מחלה זו בהחלט יכולה לגרום לחוסר ברזל .צליאק לא גורמת דווקא לשלשולים אלא יכולה גם לגרום לעצירות .יש לחולים גם תסמינים נוירולוגיים ,הפרעות בתפקודי כבד (בלי משהו אחר) ועוד דברים משונים. פעילויות יומיומיות -למשל פעילות גופנית אינטנסיבית יכולה לגרום ל .runner's anemia-המנגנון הוא מכני (מיקרו-טראומה) .יכולה להיות גם pseudoanemiaכאשר נפח הדם עולה ,קורה בנשים בהריון ובאצנים .החולה הוא רץ מרתון והיה צריך להפסיק עקב חולשתו .דיאטה כמובן שיכולה להשפיע על מצבו של החולה. תרופות -נטילת NSAID'sיכולה לגרום לנזק לכלי הדם במערכת העיכול ולהביא ליצירת כיבים בכל מקום בדרכי העיכול (ושט ,תריסריון ,המעי הדק וקוליטיס כיבית במעי הגס) .טטרציקלין יכול להיצמד לרירית הושט ולא להחליק למטה ובכך ליצור כיב שעובר את כל שכבות הושט .לכן חשוב להגיד לחולים לשתות המון מים .החולה שלנו נוטל .NSAIDs תחביבים -בליעת חרבות יכולה לגרום לבעיות בושט (החולה שלנו מכחיש). בדיקה גופנית -החולה חיוור ,הוא עלול להיות טכיקרדי (דופק מעל )355או עשוי להיות עם דופק תקין (במצב כרוני יש תיקון של הדופק או שלספורטאים יש דופק איטי גם כך) .לחץ הדם יכול גם לשקף כמה דם האדם הפסיד Orthostatic changes .הם מאוד חשובים ובעזרת בדיקה פשוטה של לחץ דם ודופק בשכיבה ובעמידה ניתן להציל חיים .כאשר לחץ הדם והדופק תקינים בשכיבה ונופלים בעמידה ,זה מעיד על אובדן דם .סימנים נוספים לאנמיה או אובדן דם :ניתן לראות חיוורון במוקוזה של העפעף ,בלב נשמע ,functional murmurבבטן נחפש קריעה של .aortic aneurysm כבד מוגדל ולא סדיר יכול להיות משמעותי ,כמו כן טחול מוגדל .זה יכול להעיד על לימפומה של דרכי העיכול. אפשר לראות סימנים בציפורניים המאפיינים אנמיה מחסר ברזל. מעבדה -המוגלובין ,9המטוקריט MCV ,88הוא .22יש לו אנמיה נורמוציטית .יכול להיות שלאדם יש אנמיה מחסר ברזל ובמקביל אנמיה מגלובלסטית (מחסר )B12וכך ה MCV-יכול להיות תקין .שולחים בדיקות לסוג דם (להתאמת מנה אם יצטרך) ,EKG ,טרופונין (משקף נקרוזיס של שריר הלב) ,בדיקת מאמץ (האנמיה היא גם סוג של בדיקת מאמץ) ,פריטין ,TIBC ,TSI ,פולאט ו .B12-בדיקת מאמץ הייתה חיובית והוא עבר אנגיוגרמה .ראו היצרות ב LAD-ושמו סטנט .עכשיו אפשר לבדוק מדוע יש לו חוסר ברזל... שולחים צואה לפרזיטים .שולחים בדיקה ל anti gliadin Ab ,Anti TTG antibodies-שהם נוגדנים המופיעים בצליאק .צריך ששניהם יהיו חיוביים כ די להגיד שמדובר בצליאק .אבחנה סופית של צליאק נעשית רק בעזרת ביופסיה. יש לעשות קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה ולקחת ביופסיה .לאחר הקולונוסקופיה ולפני הגסטרוסקופיה החולה מרגיש רע ולחץ הדם שלו יורד .במצב זה יש להפסיק. אפשר לתת לחולה pillcamכדי לצלם את הקיבה .במקרים של מחלת מעי דלקתית ,אם קיימות הצרויות הגלולה עלולה להיתקע ויידרש ניתוח להוציא אותה .ניתן לתת גלולת דמה מתמוססת כדי לבדוק האם הגלולה האמיתית תצליח לעבור .בבדיקה רואים שיש חוסר בווילי ,תבנית של מוזאיקה .זה אופייני למחלת צליאק. הגורם העיקרי בעולם לאנמיה מחוסר ברזל היא אובדן דם במחזור .בכל העולם הגורם העיקרי הוא דווקא פרזיטים .גורמים נוספים יכולים להיות: חוסר בברזל בתזונה בעיות ספיגה איבוד דם כרוני (אצל מבוגרים מהווה 05-05%מהמקרים) שימוש בברזל לצורך אריתרופואזה של העובר בעת הריון תרופות ( ,NSAID'sהיפוכלורידיה או אכלורידיה הנגרמות מ.)PPI's- ) – GERD (Gastroesophageal reflux diseaseד"ר טיבריו הרשקוביץ – GERDמחלה שמופיעה כאשר תוכן הקיבה חוזר אל תוך הושט וגורם לסימפטומים משמעותיים ,שמפריעים לחולה .למעשה ,מדובר באבחנה קלינית – החולה מדווח על סימפטומים רלוונטיים שמפריעים לו .אין כאן הגדרה 4
ביולוגית או פתולוגית .כיום ידוע שהסימפטומים הרלוונטיים כמו צרבת הם לא ספציפיים ,הושט מגיבה במספר מצומצם של סימפטומים לבעיות שונות לחלוטין .למשל חזרת תוכן קיבה ,אך גם כדור של NSAID'sשתקוע בוושט .לכן חשוב מאד לקחת אנמנזה טובה ולא רק להסתמך על הסימפטומים הראשוניים. סיווג :באמצעות אנדוסקופיה אפשר לבצע סיווג לשתי קבוצות גדולות: -Erosive esophagitis אפשר לראות פסים של ארוזיות ,התכייביות כתוצאה מנוכחות חומצה .מדובר על 85%מחולי הרפלוקס. -Non erosive reflux disease (NERD) הרירית תקינה לחלוטין .מדובר על 05-95%מהחולים. אין קשר בין הסיווג הזה לבין חומרת הסימפטומים .אין מעבר בין שתי ההתבטאויות הללו ללא טיפול. סיבוכים: התכייבות היצרות של הושט Barret's esophagus סרטן של הושט אפידמיולוגיה :מדובר על מחלה שכיחה מאד ,כ 85%-מכלל האוכלוסייה בעולם המערבי ( 9%בארה"ב מכלל האוכלוסייה המבוגרת) .באזורים אחרים השכיחות נמוכה הרבה יותר 8-0% ,באסיה 8% ,באפריקה .המחלה באזורים הללו גם קלה יותר ,לא ברור מה הסיבה להבדל הגדול הזה .באוסטרליה המצב הוא מצב ביניים ,של כ- . 38-30%השכיחות של המחלה עלתה מאד בשנים האחרונות .לא ידוע למה העלייה הזו – יש כמה השערות. לעומת זאת שכיחות המחלה הפפטית והאדנוקרצינומה של הקיבה נמצאת בירידה ,ויש כאלו שסוברים שיש קשר בין שני הדברים – כתוצאה מכך שהקיבה בריאה יותר (ארידקציה של ה .פילורי) יש יותר הפרשת חומצה ויותר ריפלוקס .יש שחושבים שזה קשור יותר דווקא להשמנת יתר .במקביל לשכיחות של הרפלוקס יש גם עלייה באדנוקרצינומה של הושט .מדובר במחלה נדירה עדיין ,אך הגידול בשכיחות שלה משמעותי יותר מאשר העלייה בשכיחות של כל גידול אחר במערכת העיכול. גורמי סיכון: גיל -השכיחות של המחלה עולה עם הגיל .במבוגרים יותר יש מחלה קשה יותר אם כי פחות סימטפומטית ועם סימפטומים יותר אטיפיים (יותר ארוזיה ,יותר ,Barret's esophagusהקאות ,כאבי בטן). עישון -מעלה את השכיחות של המחלה והוא גורם סיכון כמובן גם לאדנוקצרינומה של הושט וגם ל SCC -של הושט (שלא קשורה לתהליך הזה). אלכוהול קפה דיאטה עתירת שומן מיצים מפירות הדר (אך לא קולה) -קשורים בצורה חלשה למחלה. תרופות נרקוטיות -גורמות להאטה של התרוקנות הושט והקיבה ,יש להן גם הפרשות על הספינקר התחתון – הוא נפתח והפרשות הקיבה חודרות בקלות רבה יותר לושט. יש קשר הדוק בין השמנת יתר לבין .GERDיש עלייה של פי 3.0-8בשכיחות GERDו erosive esophagitis-בקרב חולים עם BMIמעל 15וכן עלייה של פי 8-8.0בשכיחות אדנוקרצינומה של הושט .קיימות מספר השערות לתופעה: עלייה בגרדיאנט הלחץ בין הקיבה לושט. עלייה בשכיחות .hiatal hernia עלייה בשכיחות ).TLESR (transient lower esophageal sphincter relaxations כפי שראינו טוענים שגם ירידה בשיעור ההליקובקטר פילורי (שכיח בארץ ברמה ממוצעת – 05%מהאוכלוסייה) תגרום לעלייה במקרי ה ,GERD -אך מחקרים חדשים מראים שכנראה שאין קשר בין שני הדברים. פתוגנזה :ישנן מספר תיאוריות או סיבות לתופעה: .3ירידת לחץ בספינקטר התחתון של הושט( –)TLESRזו הייתה הסיבה המקובלת בעבר .מסתבר שזה נכון רק ב .30% -35% -אצל רוב החולים עם GERDהספינקטר התחתון תקין .התיאוריה גורסת שרלקסציה של 5
.8
.1 .0 .0 .0 .9 .2
הפונדוס יחד עם אפקט וזו-וגאלי גורמים לספינקטר התחתון של הושט להיפתח בצורה ספונטנית (שלא לאחר בליעה) לתקופה ארוכה יחסית (של מעל 35שניות) .מספר ההרפיות של הספינקטר באנשים חולים ובבריאים זהה ,אלא שאחוז יותר גבוה מההרפיות מלווה ברפלוקס באנשים החולים .לא ברור למה – אולי שטח הספינ קטר גדול יותר ,אולי בקיבה יש כיסי חומצה באזורים עליונים ,יש תיאוריות נוספות ולא נרחיב עליהן. בקע סרעפתי – פתיחה של ההיאטוס ,חלק מהקיבה עולה למעלה ,הספינקטר עולה גם כן ולכן הוא לא נסגר כמו שצריך (הסרעפת היא חלק מהלחץ) .הסיכון הוא בעיקר ב slidingולא ב .paraesophageal-ככל שהפגיעה במוקוזה של הושט קשה יותר כך הסיכוי שלחולה יש בקע סרעפתי גדול יותר ( 85-15%מהחולים ב- NERDלעומת 00%מהסובלים מ.)Barret's esophagus- אלו החולים היחידים בהם הבעיה היא באמת לחץ נמוך מדי של הספינקטר. פגיעה במנגנוני ההגנה של המוקוזה בושט התרוקנות איטית מדי של הקיבה -לא הצליחו להוכיח זאת. פגיעה בהפרשת חומצה מהקיבה רפלוקס של מרה -הוכח כלא נכון .חזרה של נוזל מרה אל הושט אינה גורמת למחלה אך שילוב של מרה וחומצה מגדיל את הנזק. כיס חומצה בעיה בתנועתיות הקיבה
כאמור ,אצל רוב החולים הושט תקינה לחלוטין .יש שטענו שבאנדוסקופיה טובה יותר אפשר יהיה לראות שינויים – זה לא הוכח .לכן עדיין מניחים שברוב החולים המוקוזה תקינה מבחינה מקרוסקופית. פתולוגיה :חומרת המחלה מחולקת ל 0-דרגות על פי ממצאים פתולוגיים: – Aארוזיות של עד 0מ"מ – Bיותר מחמישה מ"מ בלי מעבר בין הקפלים. – Cארוזיות היקפיות ,שעוברות בין הקפלים – Dהארוזיות תופסות יותר מ 90%-משטח הושט. השינויים הללו משתפרים בעקבות טיפול ב .PPI's-אחת הבעיות שנתקלים בהן היא שחולים רבים מקבלים טיפול לפני ביצוע אנדוסקופיה ואז קשה לסווג אותם .לכן ,יש לבצע אנדוסקופיה לפני התחלת הטיפול. הארוזיות הן לא ביטוי רק לפגיעה של החומצה .יש רשימה ארוכה מאד של מחלות שיכולות להתבטא בארוזיות בושט ואינן GERDכמו זיהומים שונים ,מחלות סיסטמיות (מחלות קולגן ,GVHD ,בעיות עור שונות וכו') ,סיבות יאטרוגניות (שימוש ב ,NSAID's-הקרנות, כימותרפיה) ,הכנסת זונדה ,סינדרום זולינגר-אליסון. קליניקה :הסימפטומים פשוטים: צרבת -סימפטום שכיח מאד .תחושה של צריבה ואי נוחות מאחורי הסטרנום שיכולה לעלות עד לאזור הצוואר .מופיעה אחרי ארוחות ומשתפרת עם נוגדי חומצה. רגרוגרטציה -מרגישים שהנוזל עולה לושט .הוא יכול להגיע עד לפה ויש לו טעם חומצי. יש הרבה מאד סימפטומים אטיפיים .כ 85% -מהאוכלוסייה סובלת מהמחלה ,ולכן ניסו למצוא הרבה תסמינים שיכולים להיות קשורים לרפלוקס .דוגמא לכך היא כאבים בחזה ,שאי אפשר להבדיל אותם מכאב של אנגינה פקטוריס .צריך לשלול אבחנה קרדיאלית ,ואז החולים מקבלים אבחנה של – ).NCCP (non-cardiac chest pain האבחנה הזו ברוב החולים מצביעה על רפלוקס – תגובה של הושט באמצעות כאב במקום צרבת. יש קבוצה גדולה של סימפטומים אחרים הקשורים לדרכי הנשימה העליונות .החשוב ביותר הם הצרידות והשיעול הכרוני .רפלוקס נמצא גבוה ב DD-של הסימנים הללו .אבל ,בדרך כלל יהיו גם סימנים קלאסיים מלווים – אצל חולה עם צרידות נחפש גם צרבת ורגורגיטציה ,אם אין את התסמינים הללו ,סביר להניח שיש סיבה אחרת לצרידות (אלרגיה ,וירוסים ,עישון ועוד) .הרפלוקס צריך להיות מוכח קלינית. 6
השכיחות והחומרה של הסימפטומים אינה קשורה למצב הרירית באנדוסקופיה .הרבה פעמים החולים מאוכזבים על היעדר אבחנה באנדוסקופ – הבדיקה תקינה אך לחולים יש צרבת .חשוב להבהיר להם שאנדוסקופיה תקינה לא שוללת את האבחנה של .GERDאצל חולים מבוגרים שיש להם סימפטומיים אטיפיים המחלה תיראה קשה יותר באנדוסקופיה. אבחון :השלב הראשון הוא ההערכה הקלינית – חשוב לשוחח עם החולה ולהבין האם יש תסמינים של ,GERD ולשלול גורמים אחרים. שיטה אבחנתית נוספת שתופסת תאוצה היא בדיקה באמצעות –)proton pumps inhibitors( PPIהתרופות הללו מורידות את חומציות תוכן הקיבה בלי להוריד את מספר החזרות והנפח שלהם .ירידה בחומצה בלבד מורידה את תחושת הצרבת .תגובה לטיפול קצר טווח במינון גבוה וחזרת התסמינים כשמפסיקים את הטיפול מהווה הוכחה מספקת לקיום .GERDהרגישות היא 00-20%והסגוליות היא .10-91% אנדוסקופיה היא חשובה אך אין צורך לבצע אותה לכל החולים .באנדסקופיה אפשר להעריך את חומרת המחלה והאם יש BEואדנוקרצינומה .רגישות ( 15-05%מאחר ולרוב החולים יש )NERDוסגוליות .05-00% בדיקת חומציות בושט ( – )pH monitoringמחדירים צינורות אל תוך הושט של החולה 0 ,ס"מ מעל ה,LES - החולה חוזר הביתה לפעילות יומיומית .רוצים לראות כמה אחוז מהזמן הושט של החולה חשוף לחומצה ,וכן לבדוק האם הסימפטומים של החולה באים במקביל לירידה ב .pH -זו בדיקה לא נעימה – החולה צריך להסתובב עם צינורית שיוצאת לו מהאף במשך 80שעות .האבחנה היא בעיקרה קלינית ולכן אין צורך להשתמש בבדיקה זו בדרך כלל .צריך להשתמש בזה בחולים שאינם מגיבים לטיפול ,או כאשר רוצים לשלוח את החולה לניתוח וצריך הוכחה חד משמעית. טיפול :מטרות הטיפול הן: להוכיח את האבחנה לשפר תסמינים לרפא את הesophagitis- לשמור את הריפוי לאורך זמן לשפר את איכות החיים יש שיטות רבות לשפר את צורת החיים ,רובן חסרות תועלת מלבד הירידה במשקל שתמיד משפרת את הרפלוקס. אין טעם לנסות דיאטות מיוחדות. כאמור ,PPI ,היא תרופה מצוינת המאפשרת שליטה על התסמינים ( )99%ושיעור גבוה של ריפוי מלא של ה- .) 20%( esophagitisמתחילים בכדור אחד ביום ,חצי שעה לפני הארוחה .חשוב מאד שהחולה יאכל ,כי רק אז המשאבות בקיבה מתחילות לעבוד ולתרופה יש לאן להתחבר. מעכבי רצפטור H2הן תרופות ישנות שבעבר הביאו לשיפור כלשהו במחלה קלה .כיום משתמשים בהם רק כאשר רוצים תגובה מהירה (הם מהירים יותר מאשר ה.)PPI - ב 30-השנים האחרונות יש לפחות 0תרופות שמפחיתות את ה TLESR -ואשר הוצאו משימוש. קיימות גם תרופות להאצת תנועתיות הקיבה .הן מאיצות את פינוי הקיבה ,משפרות את תנועתיות הושט ומעלות את הלחץ הבסיסי בספינקטר התחתון של הקיבה .לא הוכחה תועלת משמעותית בתרופות הללו. קיימת גם האופציה הניתוחית .בניתוח עוטפים את הספינקטר של הושט בפונדוס של הקיבה וכך מחזקים אותו. פתרון זה משפר את הסימפטומים של הרפלוקס וכן מרפא את ה esophagitis-אך לא מביא לרגרסיה של .Barret's esophagus לסיכום ,בחולה שיש לו GERDאך אין לו תסמינים אחרים מכל סוג שהוא ,נבצע PPI testשל 8כדורים ליום לשבועיים .אם התגובה חיובית ,עוברים לטיפול רגיל .אם התגובה שלילית היא שוללת את האבחנה .חולים שלא 7
משתפרים לאחר טיפול יומי – מנסים להעלות את המינון לפעמיים ביום ,ואם יש תגובה הכל טוב ,אם אין תגובה, יש קבוצה מיוחדת שנדון בה בשנה שישית.
הקיבה והתריסריון – ד"ר יעל קופלמן הפיסיולוגיה של הקיבה והתריסריון :הקיבה מפרישה חומרים שונים ,בהם: מים ואלקטרוליטים חומצה -החומצה יוצרת את החומציות ההכרחית לפעולתם של החומרים האחרים הפרשת חומצה נגרמת ע"י ההורמון גסטרין .בריכוז גבוה של גסטרין הקיבה דווקא מפסיקה להפריש חומצה .היא עוזרת לספיגת ברזל. ביקרבונט המופרש ע"י הלבלב מנטרל אותה בתריסריון. אנזימים כמו פפסין וליפאז הפועלים בסביבה חומצית. גליקופרוטיאינים כמו IFומוצינים (מגנים על תאי הקיבה מפני החומצה המופרשת). רוב ההפרשה נעשית בפונדוס ובגוף הקיבה – במרכז הקיבה .מיעוט הבלוטות שמפרישות פפסינוגן ומוקוס נמצאות בקרדיה ובפילורוס. מתחילים להפריש חומצה עוד הרבה לפני האכילה – מחשבה על אוכל ,ריח ,טעם בפה ,מפעילים את מערכת העצבים שגורמת להפרשת חומצה בקיבה (השלב הצפאלי) .נפח האוכל בקיבה ,תוכן החלבון ועלייה ב pH-גורמים לעלייה בהפרשת החומצה (השלב הגסטרי) .כאשר המזון עובר לתריסריון ולמעי הגס ,יש עדיין הפרשה מאוחרת של חומצה בקיבה .תוכן של חלבון במעי הדק בנוסף להפרשת גסטרין גורמים גם הם להפרשה מוגברת של חומצה (השלב האינטסטינלי). ישנה לולאת משוב שלילית שמפסיקה את שחרור הגסטרין בקיבה .לאחר שהקיבה קיבלה אליה מזון, מופרש גסטרין .ישנה עלייה בהפרשת החומצה שגורמת ל pH-לרדת וגורמת לעלייה ברמת החלבון שמגרה הפרשת סומטוסטטין .העלייה בסומטוסטטין מביא לירידה בהפרשת הגסטרין מהקיבה. פיתוח תרופות להפסקת חומציות הקיבה פועל על המנגנונים הללו – למשל Octreotideשהוא אנאלוג של סומטוסטטין יכול להפסיק את הפרשת החומצה. התא הפריאטלי שמפריש חומצה מכיל רצפטורים לשפעול על ידי גסטרין ,אצטיל כולין והיסטמין .משאבה חשובה היא משאבת הפרוטונים האחראית ליצירת החומצה .תרופות כמו )Omepradex( Losecנקראות .PPIהתאים בקיבה נרפאים טוב יותר כאשר יש חומציות פחות גבוהה. 8
בתוך הפיתולים של האפיתל נמצאות בלוטות ההפרשה .יש בלוטות עמוקות ,כמו תאי הEnteroendocrine - )( (ECLהמפרישים הורמונים) ותאים שנמצאים באזורים שטחיים יותר כמו תאי המוקוס .תאי המוקוס יוצרים שכבת מגן ,כל פגיעה בתאים הללו תגרום לפציעה של רירית הקיבה .תאי הצ'יף מפרישים פפסינוגן (שהופך לפפסין) .הפפסין ,בין השאר ,גם מפרק את המוצין (כנראה שמכאן השם "כיב פפטי") .התאים הפריאטלים מפרישים חומצה. יש מנגנוני משוב מתוחכמים ביותר בין התאים – התא הפריאטלי מייצר חומצה ועליו יש עיכובים ושפעולים .תא ה ECL -מייצר היסטמין שמשפעל את התאים הפריאטלים .קיימות תרופות כנגד היסטמין ,H2-antagonists שגורמות לתא הפריאטלי שלא לייצר חומצה .תאי Dמפרישים סומטוסטטין שמדכא את הפרשת החומצה .תאי Gמייצרים גסטרין ,בקיבה ,בתריסריון ובלבלב (לכן גידול שמפריש גסטרין יכול להיות גם מחוץ לקיבה) .הפרשת ביקרבונט גורמת לתאים שלא להיות מושפעים מהחומציות של הקיבה. כיב פפטי הנגרם מנוכחות :Helicobacter pyloriמדובר על פצעים ,ארוזיות שטחיות או עמוקות (ארוזיה עמוקה = כיב) .הכיב יכול להיות בכל מקום במערכת העיכול :בושט ,בקיבה ,בתריסריון ,במעי הדק .במצגת (שקף )30אפשר לראות פצע ,מכוסה תפליט לבן של פיברין .הכיב עמוק ,פוצע ,דמוי מכתש. מאז 3021ידוע שהכיב הפפטי ברוב המקרים נגרם כתוצאה מפציעה של הקיבה על ידי החיידק Helicobacter .pyloriגסטריטיס הנגרמת מ H. pylori-היא אחת המחלות הזיהומיות הנפוצות בעולם .החיידק שכיח מאד באוכלוסייה ,עובר בצורה של .feco-oralלא תמיד הוא גורם לנזק ,יש זנים יותר פתוגניים המכילים חומרים טוקסיים .חלק מהזנים פשוט יושבים בקיבה ולא עושים כלום .לכן ,לא נטפל בכל מצב בו יש נוכחות בקיבה של ,H. pyloriאלא רק כאשר נגרמת מחלה .אותם זנים פתוגניים יכולים לגרום לדלקת ,כיב ואף לקרצינומה ולימפומה של הקיבה. H. pyloriהוא חיידק שגדל לאט ,אוהב אוויר ,תנועתי ובעל שוטון .הוא גראם שלילי ,מייצר ureaseשמאפשר לו לשרוד את החומציות של הקיבה .החיידק אוהב מאד את רירית הקיבה ,כך שגם אם יש רירית אקטופית למשל בושט או בתריסריון ,אפשר למצוא אותו גם שם .הוא מעורר תגובות חיסוניות ודלקתיות בגוף. החיידק נמצא על שכבת הריר הטבעית המקיפה את ה pits -ומפריש ureaseהמאפשר לו לפרק אוריאה וליצור סביבה בסיסית עם אמוניה וביקרבונט .כך הוא יוצר לעצנו נישה בסיסית באמצע האזור החומצי של הקיבה .כך הוא גם מוגן מפני המערכת החיסונית .להרבה מזני ה H. pylori -יש ציטו-טוקסינים ,המוזרקים אל תוך התאים, וגורמים לנזק בתוך התא .ה H. pylori -יכול גם לגרום לזירחון תוך תאי ,לאקטיבציה של ( NOמביא למוטציות) וכן לפרוליפרציה של תאים ובכך מעלה את הסיכון לקרצינומה או לימפומה של הקיבה. הוא יכול לגרום לדלקת אקוטית (מתבטאת בנוכחות מוגברת של נויטרופילים) מיד לאחר ההדבקה .המחלה תתבטא בעיקר באי נוחות בבטן .בהמשך יכול להיות מעבר למצב כרוני – בו החולים לרוב א-סיפטומטיים. המחלה הכרונית יכולה גם לגרום לכיב בתריסריון .בביופסיה נמצא ,PMNאאוזינופילים ,ולימפוציטים משני הסוגים (בניגוד ללימפומה) .במשך הזמן הדלקת הכרונית יכולה להביא למצב של אטרופיה של רירית הקיבה. בלוטות ההפרשה והרירית הולכות ונעלמות ,הקיבה מפרישה פחות ופחות חומצה (היפוכלורידיה או אכלורידיה) והיא מתפקדת פחות טוב מבחינת העיכול .יכולה גם להתרחש ( intestinal metaplasiaבדומה ל Baret's .)esophagus בגסטריטיס אקוטי אפשר לטפל ולגמור את הסיפור .אם אין טיפול או שהטיפול לא מצליח יכולה להתפתח גסטריטיס כרונית שיכולה להביא ליצירת לימפומה בקיבה .יכולה להיגרם גם אטרופיה ממנה יתבטא בהמשך סרטן ,כיב או לימפומה .הדברים הללו מתרחשים במשך שנים. אבחנה:קיימות מספר דרכים לאבחן נוכחות של H. :pylori אנדוסקופיה – אפשר לבקש צביעה לחיידק בביופסיה. סרולוגיה בדם – נוגדנים לחיידק .הבעיה היא שלא 9
יודעים אם הנוגדנים חדשים או ישנים. אנטיגנים בצואה – פחות משתמשים בזה בהדסה. – Rapid urease testלוקחים ביופסיה מהקיבה ומכניסים אותה למבחנה עם אוריאה ובודקים האם יש ureaseבביופסיה. מבחן ureaseבנשימה – לא פולשני .נותנים אוריאה מסומנת לחולה ,המפגש הכימי בין החיידק לאוריאה גורם להפרשה של חומר מסומן בנשיפה – CO2מסומן .הבעיה היא הזמינות של הבדיקה הזו.
טיפול :לא קל לטפל בחיידק .הוא לא מוכחד בקלות על ידי אנטיביוטיקה .נוהגים היום לתת משטר של שתי אנטיביוטיקות .PPI +בדרך כלל משתמשים ב Amoxicillin-או ב ,)Metronidazole( Flagyl-יחד עם .Clarithromycinצריך כמובן לקחת בחשבון אם החולה רגיש לאחת התרופות .ה PPI -מונע הפרשה עודפת של חומצה ונותן מצע טוב יותר לפעילות האנטיביוטיקות ולכן חשוב לתת אותם ביחד .מסתבר שיש להם גם ערך מוסף – הם גם עובדים ישירות על החיידק ,מדכאים אותו ולא מאפשרים לו להתרבות. כיב פפטי הנגרם מסיבות אחרות :יש עוד מספר מחוללים לכיב פפטי: -NSAID's תרופות אלה מעכבות COX1 .COXאחראי להגנה על הקיבה ,ולכן חסימה שלו גורם לדימום ולנזק ישיר לרירית .גם ה NSAID'sהסלקטיביים גורמים לנזק (.)Arcoxia ,Vioxx ,Celebra כימותרפיה -מופע של הרבה כיבים בו זמנית. אשלגן -כנ"ל. סמים – קראק ,קוקאין ביספוספאנאטים שמשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. ישנן גם מחלות או מצבים הקשורים לכיב פפטי: COPD מחלת כליה כרונית שחמת כבד מחלת קושינג רקע גנטי (ייתכן שפשוט מדובר בהעברה של החיידק כבר בילדות) מצב רגשי (לא בהכרח מוכח אך לאחר הצונאמי ביפן היו הרבה מאד חולים עם כיב מדמם) כיבים יכולים להיגרם גם כתוצאה מדברים אזוטריים יותר כמו גסטרינומה – ZES (Zollinger-Ellison ) – Syndromeמחלה כיבית מרשימה מאד .גידול שמפריש הרבה מאוד גסטרין ,שמשפיע כל הזמן על הקיבה, שמייצרת עוד ועוד חומצה .מקורו של הגידול הזה בדרך כלל בלבלב( .תאי – Gבקיבה ,תריסריון ולבלב ,שם אפשר למצוא גסטרינומות .מדובר על משולש סביב התריסריון ,בו צריך לחפש אחרי גסטרינומות שיכולות להיות גם קטנות מאד .אפשר להשתמש באולטרה-סאונד בתוך אנדוסקופ) .גסטרינומה יכולה להיות גם ספורדית ,או חלק מתסמונת .MEN1יש הבדל בין מצבים של MEN1לבין מצבים ספורדאיים שלא ניכנס אליהם. כיב רגיל נמצא בד"כ בחלק הראשון של התריסריון (בצל התיריסריון) .בניגוד אליו ,כיב הנגרם מגסטרינומה יופיע לאחר בצל התריסריון .בד"כ יהיו אלה מספר כיבים .בנוסף ,החולה יתלונן גם שלשול הנגרם מהפרשת הורמון על ידי הגידו ל .לעתים המצב מלווה באבנים בכליות .הכיב הים הנוצרים לא כ"כ מגיבים לטיפול .חשוב לבדוק שאין גורמי סיכון אחרים לכיב כמו תרופות או .H. pyloriגסטרינומה היא עניין מאד לא שכיח אבל חשוב מאד לדעת לזהות את זה. אבחנה של :ZES בדיקת רמות גסטרין בדם גבוהות -גסטרין גבוה בדם (מעל 3555חשוד מאד לגסטרינומה) ללא עדות לגסטריטיס אטרופית כרונית מאבחנת את המחלה. בדיקת הקיבה עצמה -נמצא הפרשת יתר של חומצה.
11
בדיקת pHבקיבה -כדי לשלול אכלורידיה משנית לגסטריטיס אטרופית כרונית .ה pH-בגסטרינומה צריך להיות נמוך ואילו בגסטריטיס אטרופית כרונית הוא יהיה גבוה. הדמיות – ,CT ,USאנגיו MRI ,ואינוטופים – הגידול יכול להיות מאוד קטן.
תסמינים :נפריד את התסמינים לכיב בתריסריון ולכיב בקיבה. כיב בתריסריון: כאב שורף או מכרסם ברום הבטן. הכאב מופיע שעתיים-שלוש לאחר הארוחה ומוקל ע"י אכילה או סותרי חומצה. לאור זאת ,לחולים יש תיאבון מוגבר והם שמנים הכאב יכול להעיר את החולה באמצע הלילה. כיב בקיבה: כאב שורף או מכרסם ברום הבטן. הכאב מופיע קרוב יותר למועד הארוחה. אין הקלה ע"י אכילה או סותרי חומצה. אכילה יכולה לעורר את הכאב מיידית. לאור זאת ,החולים סובלים מאנורקסיה ואובדן משקל. הכאב יכול להעיר את החולה באמצע הלילה. אבחנה :כאב בטן לא מספיק לאבחנה של כיב ,יש המון אבחנות מבדלות לכאב בטן! את האבחנה נבצע בגסטרוסקופיה – מכניסים אנדוסקופ עם סיב אופטי. כיב יכול להסתבך בדימום ,פרפורציה ,חדירה לאזורים אחרים (ללבלב למשל ,ולגרום שם דלקת) ,גרימת חסימה – בצקת ,גודש ,הקאה. יש חולים שיש להם יציקה ( )Bezoarבקיבה – בגלל ירקות ופירות ( ,)phytobezoarשערות ( )trichobezoarאו תרופות מסוימות ( .)pharmacobezoarאצל תינוקות (לעיתים בגלל הפרעה במוטיליות) תחליפי החלב יכולים לגרום לבזוארים ( .)lactobezoarהגוש הנוצר בקיבה יכול לעיתים להמשיך בתריסריון ואז הוא מקבל מבנה דומה לתריסריון .זה קורה לעיתים קרובות בחולים שנותחו ויש להם בעיה בתנועתיות הקיבה .פעמים רבות זה קשור לכשל כלייתי כרוני ,הנשמה ,ועוד מצבים של חוסר תנועה. אנדוסקופיה היא פעולה פולשנית שדורשת הכנות מתאימות של החולה ,ולכן עדיף לבצע אבחנה בצורות אחרות. יש אפשרות לתת חומר ניגוד בשתייה ואז לצלם ברנטגן. אופציה נוספת היא קפסולה מצלמת .אם לא מוצאים את הקפסולה בצואה צריך לצלם את הבטן מפני שהיא עלולה להיתקע באזורי היצרות .כדי לחלץ את הקפסולה בד"כ צריך ניתוח אך אם ההיצרות כזו משמעותית החולה היה צריך ניתוח בכל מקרה. אפשר לבצע CTאו MRIלמערכת העיכול. היתרון באנדוסקופיה הוא שאפשר גם לטפל במהלך הפרוצדורה .למשל ,אם רואים כלי דם מדמם במצב הנקרא ( Dieulafoy's lesionשקף ,)00אפשר לשים עליו קליפ או לצרוב באמצעות פרוב שנכנס לתוך האנדוסקופ. מה יכול לגרום לדמם במערכת העיכול העליונה? סיבות נפוצות: oכיב קיבה oכיב בתריסריון oדליות בושט oקרעים מסוג Mallory-Weiss סיבות פחות נפוצות: 11
Dieulafoy's lesions o oאקטזיה וסקולרית oפגיעה בקיבה עקב יל"ד פורטלי oקיבת אבטיח (סוג של אקטזיה וסקולרית) oדליות בקיבה oגידול סרטני Esophagitis o oארוזיות בקיבה סיבות נדירות (לא נפרט)
אפשר לקחת ביופסיה באמצעות האנדוסקופ .במצגת (שקף )01אפשר לראות פוליפים בקיבה ,למשל כזה שנמצא על גבי גבעול – ,pedanculatedאפשר לצרוב אותו ולהוציא אותו עם רשת ואז לבדוק בהיסטולוגיה .אפשר לראות דוגמא של קיבה עם הרבה מאד פוליפים (שקף .)00בניגוד למעי הגס ,הפוליפים בקיבה בדרך כלל שפירים, אך הם יכולים לדמם. כיב יכול להיות עם בסיס נקי – לבן ,עשוי פיברין או עם כלי דם נראים לעין .יש כיבים שמכילים גם קרישי דם טריים .ככל שיש יותר דם צבור בפוליפ ,כך הסיכון לדימום חוזר רב יותר .לכן כאשר רואים קריש או כלי דם בפוליפ חייבים לטפל בו. אפשר לראות קיבה עם כיבים רבים (שקף .severe erosive gastritis – )02כשיש הרבה כיבים בקיבה צריך לחפש אתיולוגיה מיוחדת – למשל וירוסים,תרופות או שתיית חומר קאוסטי (חומצה או בסיס) .הכיבים הם גם מוזרים מאד – אפשר לראות הרבה כיבים עם תפליט נמקי במרכז. ( – Watermelon stomachשקף ) 00מאפיינת מחלות מסוימות כמו אי ספיקת כליות כרונית .נוצרים פסים של כלי דם ארוכים שיכולים לדמם .צריך להיכנס ולצרוב אותם. (שקף )95תסמונת .Osler-Weber-Renduזוהי תסמונת תורשתית בה יש הופעה של הרבה מאוד אקטזיות. :PEGיבוצע בדרך כלל בחולים במצב קשה מאד שאינם מסוגלים לאכול בעצמם ,למשל בגלל בעיה במנגנון הבליעה או בגלל דמנציה קשה .אי אפשר לתת זונדה לטווח ארוך בגלל הפצעים ולכן מאכילים את החולה ישירות לקיבה – צינורית שנכנסת מהבטן אל הקיבה .ההכנסה היא באמצעות אנדוסקופ. גידולי קיבה: אפידמיולוגיה :אין הרבה בעולם המערבי – יותר במזרח .ביפן השכיחות היא מאוד גבוהה ולכן הם מפתחים טכנולוגיות שונות להתמודד עם הבעיה .הם מבצעים סקר אנדוסקופי לכלל האוכלוסייה ומסירים גידולים במצב ראשוני מאוד. יש שני סוגים עיקריים: דיפוזי -מתפתח בגיל צעיר ,הורס לחלוטין את מבנה הבלוטות ועם פרוגנוזה גרועה. אינטסטינלי -נובע מגורמים כרוניים כמו H. pyloriודלקת .הוא פחות גרוע ומגיע בגיל מאוחר יותר. רוב החולים עם גידולי קיבה הם בגילאים .00-90כאשר הגידול מופיע באנשים צעירים יותר היחס בין נשים לגברים זהה .ישנו קשר כלשהו לסוג דם Aוהיסטוריה משפחתית .אצל צעירים רוב המקרים הם של הסוג הדיפוזי .אין חלק מועדף להופעת הסרטן בקיבה. גורמי סיכון: סיפור משפחתי סיבות סביבתיות: H. pylori o oדיאטה (מזונות מומלחים ,משומרים ,רוטב סויה) oעישון סיגריות 12
אלכוהול בפני עצמו אינו גורם סיכון להתפתחות סרטן הקיבה. גורמים מגינים :ויטמין ,Cאספירין ,צריכה של פירות וירקות. התפתחות הסרטן :הסיפור מתחיל בגסטריטיס כרונית מטפלזיה אינטסטינלית דיספלזיה פוליפ סרטן. לאנשים אחרי Gastrectomyיש סיכון רב יותר לחלות בסרטן הקיבה .כל כיב קיבה חשוד להיות סרטן עד שמוכיחים שהוא לא (הם יכולים להיראות אותו הדבר) .כיב בקיבה זה יותר בעייתי מאשר פוליפ בקיבה מפני שפוליפ הוא בד"כ שפיר .יש גם גורמים סביבתיים וגנטיים שהופכים אנשים מסוימים לחשופים יותר מאחרים. תסמינים :למרבה הצער ,לוקח זמן רב עד שמגלים את המחלה .כתוצאה מכך הפרוגנוזה של המחלה גרועה , בד"כ בעת הגילוי כבר יש גרורות .התסמינים הם: ירידה במשקל (.)00% כאב בטן (.)08% בחילה. הקאה. קושי בבליעה. מלנה. שובע מוקדם. כאב שמתגבר באכילה ויכול להעיר באמצע הלילה. כאשר הכיב נמצא בתחתית הקיבה הוא עלול לגרום לחסימה .הקיבה עמוסה בנוזלים והחולה רוצה להקיא. יש גם תסמינים נדירים מחוץ לקיבה הנגרמים מסינדרום פארא-נאופלסטי: oסינדרום טרוסו (טרומבופלביטיס). oנוירופתיות. oסינדרום נפרוטי. .DIC o -Acanthosis nigricans oכתמים של היפרפיגמנטציה באקסילה. -Seborrheic dermatosis oנגעים קטנים ,יבלות שמופיעות בלי הסבר. oגרד ללא הפרעה בתפקודי הכבד. סרטן הקיבה הוא בעל נטייה חזקה לשלוח גרורות .הוא יכול להתפשט לכבד ,ריאה ,פריטוניאום ומח העצם. איברים נספים :כליה ,שלפוחית השתן ,מוח ,לב ,בלוטת התריס ,בלוטות האדרנל והעור .ישנן כמה מקומות התפשטות בעלי שמות מיוחדים: - Sister Mary Joseph's הסננה לטבור. - Krukenberg's tumor גרורות לשחלות. - Rectal shelf of Blumer מסה ב.pouch of Douglass- - Virchow's node הסננה של בלוטות הלימפה הסופרא-קלוויקולריות. בצילום עם חומר ניגוד של קיבה עם סרטן ניתן למצוא פגמי מילוי (שקף .)20 דירוג :משתמשים בשיטת ה .TNM -דירוג ה T -הוא לפי החדירה למוקוזה .אפשר לראות בתמונה משמאל את הדירוגים השונים .משתמשים בביופסיה שלמה או בUS -
13
אנדוסקופי .את ה N -קובעים באמצעות CTרגיל ( PET-CTאמנם יותר מדויק ,אך פחות זמין). קרצינואיד :גידול שמקורו בתאי ה .ECL-הוא נוטה להפריש הורמונים .יכול להופיע גם בהמשך מערכת העיכול. התאים טיפוסיים בביופסיה – קטנים ועגולים .הם גורמים לקליניקה – אינסולין (היפוגליקמיה) ,גלוקגון (היפר- גליקמיה) וכו' .הקרצינואיד יכול להיות בקיבה ,במעי הדק ,בתוספתן ,בקולון וגם ברקטום .הפרוגנוזה טובה יותר ברקטום ובתוספתן .הסימפטומים של קרצינואיד: הסמקה שלשול כאב בטן ברונכוקונסטריקציה ( Pellagra תופעה עורית) הטיפול בקרצינואיד – בדרך כלל עדיף לבצע כריתה .אם אי אפשר ,נותנים תרופות שמנטרלות את השפעת החומר ,למשל אנאלוג של סומטוסטטין למניעת השלשול. לימפומה של הקיבה 1-0% :מכלל הממאירויות בקיבה .הגיל החציוני לאבחנה הוא .05-05סוג מיוחד של לימפומה בקיבה הוא MALT lymphomaהמהווה 10-05%מכלל הלימפומות הראשוניות בקיבה .מדובר על NHL- Bשנוצרת ברוב המקרים כתוצאה מ ,H. pylori-וברוב המקרים אפשר לרפא אותה כשמטפלים בחיידק באמצעות אנטיביוטיקה .החיידק הוא שגורם להתמרה של התאים. גידולים סטרומליים :אלו הם גידולים שמקורם בתאים שתומכים בסיבי השריר – סיבי קאז'ל .הגידול הזה מיוחד בכך שהממאירות שלו תלויה בגודל – גידול של עד 0ס"מ הוא בדר"כ מקומי ,כאשר הוא גדול יותר ,הוא מתחיל לשלוח גרורו ת (גידול קטן הוא שפיר ,גידול גדול הוא ממאיר) .הגידול מתאפיין בהתמרה שגורמת להפעלה ביתר של תירוזין קינאז .אפשר לטפל בו באמצעות .Gleevecבגידול לא ממאיר ,מספיקה כריתה. המעי הדק :גידול במעי הדק הוא תופעה נדירה .אפשר למצוא שלל תופעות שפירות (כמו אדנומות ,ליפומות וכו') וגם תופעות ממאירות (כמו אדנוקרצינומה ,קרצינואיד ,סרקומות למיניהן ,לימפומות וכו'). - Enteroclysisשיטת הדמיה בה ממלאים את המעי בחומר ניגוד ואז מוסיפים אוויר באמצעות זונדה .פגם מילוי מדגים לנו את הליפומה בשקף .00בבדיקה דומה נוספת אפשר לראות פגם שהצביע לבסוף על אדנוקרצינומה (שקף .)09בצילום נוסף (שקף )02אפשר לראות גרורות – חשוב לזכור שהמעי הדק יכול להיות מקום לגרורות של סרטנים שונים .אפשר להשתמש גם בקפסולה על מנת לזהות את הגידולים הללו. לימפומה מסוג – Tצליאק הולך עם TCLועוד בעיות במעי הדק כמו אדנוקרצינומה .גם מחלת קרוהן יכולה לגרום לגידולים במעי הדק. דלקת בלבלב – ד"ר טיבריו הרשקוביץ דלקת לבלב חריפה :Acute Pancreatitis -דלקת לבלב חריפה ( – )APמתחלקת ל: דלקת אינטרסטיציאלית ( - )ISAPיכולה להיות פוקלית או דיפוזית .זוהי הדרגה הקלה יותר של דלקת לבלב. דלקת נקרוטית ( -)NAPהצורה החמורה יותר ,המתאפיינת באזורים נרחבים של פרנכימה נמקית ,שמלווה גםבנקרוזיס ,peri-pancreaticכתוצאה משפיכה של אנזימים. הדלקת מתאפיינת פעמים רבות בזיהום משני של האזור ה ,peri-pancreatic-וזה קשור לעיתים קרובות לפרוגנוזה לא טובה .ל 20% -מהחולים יש ,ISAPזהו תהליך עם פרוגנוזה טובה יותר ,ל 30%-יש .NAPל 35%-ב- ISAPיש organ failureבעוד ל 00%-מה .NAP-פעמים רבות מדובר בכשל של יותר מאיבר אחר .ויש לכך חשיבות רבה בקביעת הפרוגנוזה .התמותה היא כ 1% -ב 39% ,ISAP -ב ,NAP -ו 15%-כאשר יש זיהום משני של האיזור הנקרוטי (התמותה נגרמת בדרך כלל כתוצאה מ. )organ failure - אטיולוגיה: אבנים בדרכי המרה ()05% 14
אלכוהול ()85% אידיופתי ()10% שונות ( -)0%אטיולוגיות חשובות אך נדירות: oהיפרטריגליצרדמיה -מעל ( 055-3555כ)8%- oהיפרקלצמיה -בדרך כלל קשור ל HPT oטראומה Post ERCP (Endoscopic retrograde cholangiopancreatography) o oתרופות (לדוגמא :תרופות שהוכח הקשר שלהן למחלה כמו תרופות לאיידס ,תרופות אימונוסופרסיביות וחומצה ולפרואית).
פתופסיולוגיה :אקטיבציה מוקדמת של אנזים הטריפסין כשהוא עוד בתוך התא האצינרי .הטריפסין אמור לעבור אקטיבציה בתוך הלומן של המעי ולהשתתף בתהליך העיכול .כאשר התהליך מתחיל בתוך התא ,התא עובר עיכול-עצמי ,ובכך מתחיל תהליך הדלקת .לאחר מכן מגיעים תאי דלקת ובשלב השלישי התהליך הדלקתי הופך להיות מפושט יותר ומערב את האזורים ה.peri-pancreatic )PP(- תסמינים :כאב -החלק המחשיד והחשוב ביותר לאבחנה .יש מאפיינים ברורים שחשוב להכיר אותם בחדר המיון: ממוקם באמצע הבטן העליונה ,לעיתים לכיוון ימין (לעיתים מתלוננים על כאב דיפוזי) כאב חד ,קשה שמגיע לשיא תוך דקות ספורות ונותר באותה העוצמה הקרנה חמורה -כאב היקפי -בדרך כלל הקרנה קדמית ,אך פעמים רבות החולים מתלוננים על כאב בגב, בגלל מיקומו האחורי של הלבלב ברטרופריטוניאום ,קרוב לעצבים באזור עמוד השדרה. אי שקט על מנת למצוא מקום פחות כואב (בדומה לחולה לב) לעיתים הקלה בנטייה קדימה בד"כ מלווה בבחילות והקאות בדיקה פיסיקלית :בדיקה פיסיקלית לא מאוד עוזרת כי הסימפטומים הם די כלליים: חום וטכיקרדיה. שוק וקומה בעקבות אובדן דם. רגישות קלה באזור האפיגסטרי (במקרים קלים). רגישות קשה באזור האפיגסטרי ותנגודת במישוש (בדלקת קשה). סימן טרנר -תופעה נדירה (דיסקולורזציה של צידי הגוף ,לעיתים גם של האזור שסביב הטבור) .הסימן הוא משני לשחרור של האנזים באזורים שטחיים ונקרוזיס של השומן התת עורי. צהבת -כתוצאה מחסימה של ה.CVD - נקרוזיס של רקמת השומן -לעיתים במקומות מרוחקים מאד מהלבלב ,כמו בגפיים ,בעור החזה או הגב. זה משני לשחרור אנזימי לבלב אל תוך זרם הדם ואקטיבציה שלהם במקומות מרוחקים. טרומובופלביטיס -תופעה נדירה ביותר. מעבדה: עמילאז בדם -עולה תוך 0-38שעות מתחילת הסימנים .בדר"כ מעל פי 1מהגבול העליון .הרמה נשארת גבוהה שלושה עד חמישה ימים במקרים לא מסובכים .לכן ,אם רואים את החולה מיד עם תחילת הכאב, בשעות הראשונות ,ייתכן שהעמילאז יהיה עדיין תקין ,ולכן כדאי לקחת בדיקה נוספת מאוחר יותר .לא לשלול אבחנה על סמך עמילאז תקין שנלקח מוקדם מדי! בגלל בעיה טכנית במבחנה ,רמת העמילאז תהיה נמוכה יותר כאשר הגורם הוא היפר-טריגליצרידמיה .לכן ,אם חושדים בחולה כזה בדלקת לבלב ,אי אפשר לשלול זאת באמצעות בדיקת עמילאז. עמילאז בשתן -בעבר עשו זאת ,כיום ידוע שהבדיקה לא מוסיפה דבר על בדיקה בדם .לעיתים בחולים כרוניים יש השפעה גם של פינוי כלייתי ,ואז הבדיקה בכלל לא מדויקת. ליפאז בדם -בדיקה שמבצעים בחלק מהמקומות .רמת הליפאז עולה מוקדם יותר מהעמילאז ונותרת גבוהה לזמן ארוך יותר .הרגישות היא ,355% - 20%והספציפיות טובה יותר מאשר בדיקת העמילאז. אין קשר בין העלייה באנזים לבין חומרת המחלה או הפרוגנוזה שלה ולכן אין טעם לבדוק את רמות האנזימים כל יום. 15
רדיולוגיה: - CT זהו אחד הרכיבים החשובים ביותר באבחנה (יחד עם קליניקה של הכאב ,ועמילאז בדם) -מאפשר לאבחן ,לקבוע חומרה וסיבוכים .באמצעות חומר ניגוד אפשר להעריך את אזור הנקרוזיס ,ובאמצעות מחט אפשר לקחת דגימה ולבדוק האם יש זיהום .לכן ,ה ,CT-מסייע גם לקביעת הטיפול וזוהי הבחינה ההדמייתית החשובה ביותר על מנת להוכיח את האבחנה. US של הבטן -פחות חשוב בחולי פנקריאטיטיס .פעמים רבות יש הרבה אוויר בתוך המעיים ,והחולה לא שקט ,אז קשה להחזיק אותו מספיק זמן באותה תנוחה .זו עדיין הבדיקה הטובה ביותר על מנת לבדוק את דרכי המרה -לבדוק האם יש אבנים או לא ,כאשר חושדים שזו האטיולוגיה לדלקת. במצגת: שקף CT -30של הבטן ,תקין .אפשר לראות (מסומן בחיצים) את הלבלב -איבר מאורך ,דמוי האות ה,S- מאחוריו נמצא וריד ה .SMV -הלבלב הוא דק ועדין ,האזור סביבו שחור. שקף - AISP - 30הלבלב נפוח ,גדול ,הומוגני ,כל האזור לבן ,אין אזורים שאינם מקבלים האדרה -חומר הניגוד נכנס לכל הא זורים ,הלבלב ויאבילי ,כולו .האזור מסביב ללבלב הוא שחור ,או אפור ,כלומר יש שם תהליך דלקתי .זוהי תמונה קלאסית של - AISPעם ניפוח של הלבלב ודלקת מסביב. שקף - APN - 30אפשר לראות בתוך הלבלב אזורים כהים שאינם מקבלים חומר ניגוד -אזורים נקרוטיים. זוהי הדרך להבדיל בין APNלבין .AISPאפשר גם לראות את הדלקת מסביב ,האזור הpara-pancreatic- המודלק. אבחנה :ישנם שלושה קריטריונים חשובים לאבחנה הקלינית: .3כאב בטן אופייני .8עמילאז או ליפאז מעל פי 1של הנורמה CT .1אופייני. יש צורך ב 8-מתוך 1לצורך האבחנה. בדרך כלל במקרים קלאסיים נקבל את כל השלושה .לעיתים העמילאז עדיין תקין (שלב מוקדם מבחינה קלינית, או עלייה קטנה יותר מפי )1ואז הפתולוגיה ב ,CT-תאשר לנו את האבחנה. לפנקראטיטיס חריפה יש אבחנה מבדלת רחבה וחשובה .כאשר רואים חולה עם כאב קשה ועמילאז גבוה לפני ה- ,CTיש כמה מחלות חשובות ומסוכנות שצריך לחשוב עליהן: Mesenteric ischemia/infarction Perforated peptic ulcer Biliary colic Dissection of aortic aneurysm Intestinal obstruction Acute myocardial infarction of the inferior wall את כל אחד מהמצבים אפשר לאבחן בצורה אחרת .ברוב המקרים אין עלייה של העמילאז ובאף אחד מהם אין CTאופייני לפנקראטיטיס .לכן מבצעים במקביל בחדר המיון הערכה קלינית ,מעבדה והדמייה ,על מנת להגיע לאבחנה הנכונה במהירות האפשרית .חשוב מאד לחשוב על MIאקוטי ,לכן יש צורך לעשות אק"ג אך אין זה מספיק מפני שיכולים להיות שינויים באק"ג גם ב .AP -זו הסיבה שחשוב לבדוק גם אנזימים קרדיאליים (טרופינין וכו'). חשוב לקבוע את חומרת המחלה ,כדי להתאים את הטיפול .כאמור 20%מהחולים הם חולים קלים יחסית. קריטריונים לפרוגנוזה קשה: גיל -מעל 00 משקל BMI -מעל 15 כישלון של איבר אחר נוזל פלאורלי או תסנין ריאתי האטיולוגיה חשובה אך אינה קובעת את חומרת המחלה. 16
לאחר קביעת רמת הסיכון ,יש לקבוע את התקדמות המחלה אצל החולה -זוהי מחלה דינמית ,גם חולה קל עלול להסתבך .חשוב לבצע הערכה עדכנית בעיקר בימים הראשונים של המחלה .יש הרבה דיונים לגבי האבחנה. משתמשים בקריטריונים ע"ש ראנסון (לא צריך לזכור אותם בע"פ) .הסימן החשוב ביותר הוא organ failureשל כל איבר בגוף ( CNS -ערפול הכרה ,פגיעה נוירולוגית אחרת) ,מערכת הנשימה (אי ספיקה ,)ARDS ,וכל מערכת אחרת .ה CT -גם הוא חשוב בקביעת חומרת המחלה (מעורבות ,PPנקרוזיס). טיפול :אין דרך לעצור את העיכול העצמי ואת הדלקת באמצעים העומדים לרשותנו .לכן טיפול תומך הוא חשוב ביותר במחלה זו .שני הדברים החשובים ביותר הם למנוע היפוקסמיה ע"י מתן חמצן ,ומתן של נוזלים כדי למנוע שוק (יש אובדן רב של נוזלים במחלה) .במקרה זה לא מספיק לבדוק פרפוזיה ולחץ דם כמו בחולים רגילים אלא ממש צריך לעקוב אחר תכולת הנוזלים בחולה .יש לטפל גם בכאב ,כמובן. חולים שסובלים מ organ failureאו שיש להם NPיש לאשפז כמה שיותר מהר בטיפול נמרץ -זה משפיע מאוד על הפרוגנוזה .תמיכה תזונתית גם היא חשובה ולכן יש לתת לחולים הרבה קלוריות .החולים הם היפרקטבוליים, הם מאבדים מסת שריר .המטרה היא לאפשר להם כמה שיותר מהר לאכול דרך הפה אבל לרוב יש להם ileus והם אינם יכולים לאכול .במקרים אלו משתמשים ב .TPN (total parenteral nutrition)-אין צורך לתת אנטיביוטיקה אם לא הוכח זיהום .בעבר נתנו אנטיביוטיקה פרופילקטית ,כדי למנוע זיהום שניוני לנקרוזיס. כיום ידוע שזה רק גורם לסלקציה של זנים עמידים ,ואז כשיהיה כבר זיהום ,אי אפשר יהיה לטפל בו ביעילות. דלקת לבלב כרונית :Chronic pancreatitis -זהו תהליך פרוגרסיבי שפוגע שני התפקודים של הלבלב: האקסוקריני והאנדוקריני .לפעמים CPהיא תוצאה של אירועים חוזרים של APולעיתים התהליך מתחיל כתהליך כרוני ללא אירועים של CP .APהוא גורם סיכון לקרצינומה של הלבלב. אטיולוגיה: אלכוהול ( -)90%צריך להיות בטוח שהחולה לא שותה כדי לשלול את האפשרות של CPעל רקע של אלכוהול. גנטיקה (מוטציות בגנים המקודדים את הסינתזה של האנזימים וגורמים לאקטיבציה חלקית בתוך התא). חסימה של צינור הלבלב. מחלות סיסטמיות (כמו לופוס). - Autoimmune pancreatitis מחלה דלקתית בה יכולים להיות מעורבים גם איברים נוספים .יכולה להתבטא בצורה דמוית קרצינומה -ליצור מבנים ארוכים בצינור שהפיכים בטיפול. אידיופתי. קליניקה: כאב -אפיגסטרי ,לעיתים קרובות עם הקרנה לגב ,מוקל בנטייה קדימה ,מלווה בבחילות והקאות ,מופיע כ- 15דקות לאחר הארוחה .בהתחלה ההתקפים נדירים ,אחר כך תדירים יותר ובסוף המחלה הכאב הופך כרוני. אי ספיקה אקסוקרינית -כאשר 05%מתפקוד הלבלב נפגע .מתאפיין בסטאטוריאה – שלשול שומני ומסריח הצף על פני המים .סטאטוריאה מופיעה לפני שמופיע מחסור בחלבונים .יש ירידה בכמות הוויטמינים מסיסי השומן (.)A, D, E, K בשלב ההתחלתי אי הספיקה תתבטא בכל מיני סימפטומים שאינם קשורים לבעיות ספיגה -שלשול כרוני בלי סטאטוריאה ,נפיחות של הבטן ,כאב דיפוזי בלתי ניתן לאפיון .צריך שיהיה חשד גבוה מכיוון שלעיתים קרובות החולים מקבלים אבחנות לא נכונות (כמו .)IBS אי ספיקה אנדוקרינית -סכרת תלוית אינסולין מופיעה בדרך כלל בשלב הסופי של התהליך .בדרך כלל החו לים לא מפתחים קטואצידוזיס .יש אירועים חוזרים של היפוגליקמיה כי אין גם הפרשת גלוקגון. שלושת הסימנים הנ"ל מופיעים יחד רק בסוף המחלה ,כאשר יש נזק לחלק ניכר מהרקמה .בהתחלה מופיעים רק חלק מהם ולכן קשה לאבחן את המחלה בשלב זה. אבחנה :מסובכת יותר מאשר .AP מעבדה: עמילאז וליפאז נוטים להיות מעט מוגברים בדם. סטאטוריאה -כמעט ולא עושים הערכה איכותית ,עושים כיום הערכה כמותית -לפי כמות השומן בצואה ב- 80שעות .מסיבות מובנות ,הבדיקה הזו לא מאד פופולרית. 17
בדיקת אלסטאז בצואה -בדיקה בדגימה בודדת .כמות האלסטאז בצואה יורדת בשלבים הראשונים של המחלה.
בקיצור ,ההוכחה במעבדה בעייתית ולכן ה CT -חשוב. הדמייה: שקף - 19אפשר לראות הסתיידות בתוך צינור הלבלב ,זהו המאפיין הרנטגני של .CPאפשר לראות זאת בCT - או ב MRCP - MRI -שמכוון לדרכי המרה וללבלב .הוא מחליף בהדרגה את ה - ERCP -בעיקר לצורך אבחנה. עושים היום ERCPבעיקר לצורך טיפול .אפשר לראות הסתיידות בצינור או בפרנכימה .כמו כן ניתן לראות התרחבות או היצרות של הצינור. שקף - 03אפשר לראות את הלבלב כשהוא מלא הסתיידות .בדיקה כזו +תמונה קלינית אופיינית מספיקות לצורך האבחנה. שקף , ERCP - 08בעבר היו עושים זאת יותר ,כיום זה משמש בעיקר לצורך התערבות .אפשר לראות את צינור האנדוסקופ ,את צינור הלבלב המורחב ,דמוי ה ,S-שפונה לצד ימין למעלה ,ומלא בהסתיידויות .נוצר מראה קלאסי (אך נדיר) שנקרא – chain of lakesאוסף התרחבויות והצרויות לסירוגין. תפקוד לבלב -בדיקות יקרות ומסובכות – בבדיקה הישירה מזריקים חומר ( )secretin-CCKשמגרה את הלבלב להפריש אנזימים .את הנוזל המופרש אוספים ובודקים בו את רמת הביקרבונט .בארץ הבדיקה כמעט ולא מתבצעת כי קשה להשיג את החומר .בדיקה אחרת היא בדיקה לא ישירה שבה בודקים את ההשלכות של אי- ספיקה לבלבית .בדיקה זו אינה רגישה לשלבים הראשונים של המחלה ולכן לא נמצאת בשימוש כיום. אבחנה מבדלת לפנקראטיטיס כרונית: קרצינומה של הלבלב -הסימפטומים יכולים להיות דומים וכמו כן CPהוא גורם סיכון לקרצינומה .מאפיינים מחשידים לסרטן -חולה מבוגר ,לא שותה ,איבוד משקל ,סימפוטמים קבועים משמעותיים .חייבים הוכחה היסטולוגית או לפחות הדמייתית. מחלה פפטית אבני מרה IBS בגלל האבחנה הקשה CP ,מאובחנת פעמים רבות מאוחר מאוד .בהתחלה היא מאובחנת בטעות כ ,IBS-כשלשול כרוני ,ובשלב מתקדם יותר כקרצינומה של הלבלב (כז כור ,הם עלולים גם להופיע ביחד) .לעיתים שוכחים להעלות את האבחנה זו בחולים שאינם שותים ,אבל חשוב לזכור שיש גם אטיולוגיה גנטית .לעיתים החולה לא מספר שהוא שותה ואז שוב האבחנה מתפספסת. טיפול :גם כאן אין טיפול במחלה עצמה .חשוב לטפל בגורם -למשל שתיית אלכוהול או חסימת דרכי מרה. הטיפול הוא סימפטומטי -תזונה ,כאב ,וכמובן אבחנה של סרטן .נותנים לחולים תזונה מתאימה -תכשירי אנזימים שונים .חשוב לזכור שהחישוב עובד לפי מספר יחידות הליפאז בכל תכשיר ,אך לא צריך להכיר את התכשירים והחישוב עצמם .הפסקת שתיית אלכוהול חשובה מאד .לחולים אלו לעיתים צריך לתת ויטמינים מסיסים בשומן. מחלות מעי דלקתיות וצליאק -ד"ר ערן ישראלי מחלות מעי דלקתיות הן מחלות הגורמות באופן כרוני להפעלה של מערכת החיסון וליצירה של דלקת במעי .נדבר על מחלת קרוהן ו . Ulcerative Colitis (UC)-שתי המחלות מאפיינות יהודים אשכנזים .בשנים האחרונות השכיחות השתנתה ,ויש פחות מובהקות בהקשר זה. מחלה נדירה הרבה יותר היא קוליטיס מיקרוסקופית ,שמאפיינת אנשים מבוגרים .לרוב יש שלשול אך לא נראים סימנים בעין או בצילום .רק בביופסיה ניתן לראות סימנים מיקרוסקופיים. כאשר יש סטומה המעי לא מקבל הזנה של צואה ולכן נגרמת דלקת .יש גם דלקת על רקע של תרופות וקרינה. הסימנים השכיחים במחלת קרוהן: שלשול כאבי בטן 18
איבוד משקל היווצרות פיסטולות עייפות
הסימנים השכיחים ב:UC- שלשול דמי ורירי ()25% כאבי בטן (פחות) טנזמוס איבוד משקל חום UCהיא מחלה שתוקפת רק את המעי הגס ובדרך כלל בצורה רציפה .האזור בו המחלה היא הקשה ביותר הוא תמיד אזור הרקטום .לאחר מכן יש הופעה גם באזורים נוספים ,באותה חומרה או בחומרה פחותה .המחלה נקראת על פי המקומות בהם היא מעורבת .אין מעורבות של המעי הדק ושל פי הטבעת .הדלקת שטחית מאד – רק של הרירית. השוואה בין שתי המחלות: Ulcerative Colitis Crohn's disease שטחי (מוקוזה בלבד) עמוק עומק חדירה רצופה לא רצופה רציפות פיסטולות בסביבת המעי סיבוכים ,Toxic megacolon פרפורציות + חסימה מפחית התקפים מגביר התקפים עישון סרולוגיה נוגדן בשם pANCA נוגדן בשם *ASCA הנוגדן ASCAמכוון כנגד שמר .מדובר בשמר שכיח ביותר בתעשיית היין והלחם .הנוגדן הזה כנראה נוצר עקב חדירה של חלק מהאנטיגנים של התזונה אל הסאב-מוקוזה (שם הנוגדן נוצר) .לא ברור האם הוא פתוגני בפני עצמו או רק סמן למחלה. ב UC-ככל הנראה יש אפקט מגן לכריתת התוספתן. מחלת קרוהן פתולוגיה :ברוב החולים יש דלקת בסוף ה ileum-וב .)00%( cecum-לא ברור מה הסיבה של המיקום המדויק הזה ,כנראה שיש שם יותר חיידקים ,או שיש שם ייצוג יתר של מערכת החיסון .אפשר לראות נגעים ברירית וגם בצד החיצוני של המעי – הדלקת פורצת את הסרוזה וישנו ניסיון של רקמת השומן לכסות את האזור ( creeping .)fatהכיבים ברירית יכולים להיות שטחיים או עמוקים מאד ובגדלים שונים. יש התנהגויות שונות של המחלה ובהתאם השינויים הפתולוגיים הם שונים: התבטאות דלקתית -שלשולים וכאבי בטן .עלייה בסמני דלקת בדם ,אנמיה של מחלה כרונית ודלקת פרקים. התבטאות חסימתית -גם כאן יש דלקת ,אך השלב הדלקתי מתחלף יחסית מוקדם בפיברוזיס .מופיעה רקמה צלקתית הגורמת להיצרויות וחסימת מעיים .ההשפעה של תרופות פחות טובה במקרים הללו וצריך פתרון מכני – ניתוח. התבטאות פיסטולרית -מחלה חודרנית יותר בה יש חדירה לתוך דופן המעי ויצירת אבצסים תוך בטניים סביב לולאות מעי חולות. במצגת אפשר לראות את הכיבים העורקיים ברצף הרירית .הרירית פגועה מאד ואינה רצופה (אין ציור כלי דם תקין) .בחולה אחר אפשר לראות כיבים אורכיים ורוחביים גם יחד ,מה שמוגדר כ.cobble stone - לסיכום – ניתן לראות דלקת החודרת לעומק השכבות וגורמת לנזק לכל אורך הדופן .היווצרות המסה הדלקתית יכולה לגרום לפיסטולה או אבצס בחלל הבטן .אפשר לראות את הכיבים באילאום הסופי – הרס של הרירית התקינה ,הכיב כולל פיברוזיס ומביא להיצרות .אפשר לראות באזורים אחרים רירית תקינה הרבה יותר. 19
בביופסיה במקום לראות וילי ארוכים ויפים ובלוטות עמוקות ומסודרות רואים בלוטות פגומות ,לא ישרות, והסננה דלקתית צפופה מאוד .ההסננה הדלקתי תהיה כרונית (לימפוציטים) ואקוטית (.)PMN בביופסיה נוספת רואים כיב עמוק שיוצר צורת כוכב בחלל המעי .אפשר לראות שתאי הדלקת הורסים את הצורה של הבלוטה – היא מסועפת ,לא עגולה .אפשר לראות דלקת אקוטית עם צבר נויטרופילים .את אבני המרצפת אפשר לראות כאיים של רירית תקינה בין איזורים מכוייבים. ברנטגן יהיה סימן חוט – המעי הדק מורחב לפני היצרות דמוית חוט – הלבן בצילום הוא הבריום כפי שהוא ממלא את החלל – החלל כל כך מוצר ,שאפשר לראות רק אזור דמוי חוט שהוא קוטר החלל שנוצר .בתמונה נוספת החלל רחב יותר הבריום משתקף חללים-חללים בהתאמה לתמונה של אבני מרצפת. תסמינים: ירידה במשקל -נגרמת ממספר סיבות: oהחולים מפחדים לאכול ויש גם חוסר תיאבון כתוצאה מהדלקת – ציטוקינים משפיעים על המוח. oשלשולים oמצב של דלקת הוא מצב קטבולי כאבי בטן -בדרך כלל ממוקדים לאזור הדלקת .התלונה היא בדרך כלל על כאבים בבטן ימנית תחתונה – איזור ה cecum-והסוף של ה.ileum- כאבים באזור פי הטבעת -עקב יצירת פיסטולות .הפיסטולה יכולה להגיע עד העור ואם היא נסתמת יכולה לגרום לאבצס. דימום רקטלי -נדיר יותר. תת תזונה אנמיה מחוסר ספיגה סימנים מחוץ למע' העיכול: oדלקות פרקים oפגיעות ספציפיות בעור ובעיניים oאפטות בחלל הפה ,בחך ובשפתיים בדיקה גופנית: יכולה להיות תקינה ירידה במשקל או ילד שלא עולה במשקל חום נמוך הבטן יכולה להיות לא רגישה או עם רגישות לא ממוקדת .ניתן למשש לפעמים גוש דלקתי של לולאות מעי יחד עם שומן וסרוזה. באזור פי הטבעת יכולים להיות פיסטולות ,טחורים וכו' (זה לא קשור באופן ישיר לדלקת ברקטום ,לכן לא לגמרי ברור מה הקשר). במעבדה נראה עלייה בסמני דלקת: לויקציטוזיס טרומובוציטוזיס אנמיה -יכולה להיות קשורה לחוסר ברזל ,או לפגיעה נרחבת באילאום שתפגע בספיגת ויטמין ( B12אנמיה מאקרוציטית). עלייה ב CRP-ושקיעת דם מוחשת -אלא סמנים לא ספציפיים העולים גם בזיהומים או פגיעה שריר הלב. קאלפרוטקטין הוא סמן יותר ספציפי שמופרש על ידי נויטרופילים והוא לא עובר עיכול .רמה גבוהה שלו בצואה מעידה על דלקת. קיימת חלוקה של המחלה על פי קריטריונים של מונטריאול .החלוקה מתחשבת בגיל האבחנה ,מעורבות אנטומית (כמה מצינור מערכת העיכול נגוע) והצורה הפנוטיפית .אם ישנה מעורבות פרי-אנאלית מוסיפים את האות .Pהחלוקה היא בעיקר לצרכי מחקר וסטטיסטיקה כדי לבדוק אילו תרופות מועילות לאילו חולים.
21
המחלה היא מחלה התקפית כאשר לא ניתן לחזות מראש מתי יופיע התקף .ישנן תקופות ללא התקפים גם ללא טיפול תרופתי ,כמו בלופוס MS ,או פסוריאזיס (דפוס המתאים למחלות אוטואימוניות). חשוב לבצע קולונוסקופיה שכוללת גם כניסה לתוך ה .terminal ileum-כך ניתן לאמוד את היקף הדלקת, חומרתה ,לקחת ביופסיות ולקבל אבחנה מיקרוסקופית .בהתאם לזאת ניתן לקבוע טיפול ומעקב. חולה שעובר ניתוח ראשון בגלל חסימה ,יש סיכוי גבוה יותר שיצטרך ניתוח נוסף על פני חולה אחר .כנראה הפנוטיפ של המחלה שלו נוטה ליצור הצטלקויות וחסימות. :Ulcerative Colitisהתסמינים מעט שונים: התסמין העיקרי הוא דמם רקטלי (הרקטום תמיד נפגע) .ישנה דלקת בפי הטבעת (פרוקטיטיס) המתבטאת בהפרשת דם או מוגלה. -Tenesmus החולים מרגישים צורך להתרוקן לעתים תכופות אך היציאה מורכבת ממוגלה או דם בלבד. הרבה פעמים נוצר כיווץ שמונע מהתוכן הצואתי להגיע לרקטום. שלשולים – שלשול במעי הדק הוא מימי יותר ,במעי הגס הצואה מוגלתית ודמית עם כמויות קטנות יותר של תוכן .הצורה של השלשול תלויה באורך הסגמנט של המעי הגס המעורב בדלקת. עצירות -נדיר יחסית. מעורבות מחוץ למערכת העיכול- oפרקים בפריפריה או בעמוד השדרה ( -Erythema nodosum oפניקוליטיס – הסננה דלקתית אל התת עור). -Pyoderma gangrenosum oדלקת משחיתה שמגיעה עמוק יותר בעור ויוצרת הצטלקות. Uveitis o -PSC (primary sclerosing cholangitis) oמחלה אוטואימונית שפוגעת בדרכי המרה .התמונה האופיינית – היצרות והתרחבות לאורך העץ הביליארי בגלל הסננה דלקתית .עד 30%מהחולים עם UCסובלים גם מ ,PSC -כ 05%-מהחולים ב PSC -סובלים גם מ ,IBD-בעיקר מ.UC- oאבני אוקסלאט בדרכי השתן -אוקסלאט נמצא במזונות מסוימים כמו שוקולד ,אגוזים ובוטנים ,הוא נקשר לסידן וכאשר אין ספיגה של סידן ,האוקסטלט שוקע בדרכי השתן. oנטייה לקרישיות יתר. חלק מהתופעות מחוץ למערכת העיכול קשורות לחומרת המחלה בתוך המעי ,אך חלק מתרחשות בלי קשר לכך. הן יכולות להופיע למשל דווקא בתקופה של שקט .כאשר המחלה חמורה יותר וחלק גדול יותר במעי מעורב הסימנים הסיסטמיים (למשל חוסר תיאבון וסימני דלקת סיסטמיים) בולטים יותר. עקב כך שישנן תקופות של שקט במחלה הזו לוקח די הרבה זמן לאבחן אותה. בכמחצית מהחולים המעור בות היא של הרקטום והסיגמואיד .בשליש המעורבות היא של הרקטום בלבד וב85%- המחלה מפושטת לאורך כל המעי הגס .חשוב לדעת שהחלוקה הזו היא בעת האבחנה ,יכולה להיות התקדמות ממצב למצב.
21
גם כאן ישנו סיווג של מונטריאול אך הוא נקבע לפי רמת החומרה וגודל הסגמנט המעורב. Montreal classification of severity of UC Severity Symptoms S0 Clinical remission asymptomatic S1 Mild UC passage of ≤4 stools per day (with or without blood), absence of any systemic illness, and normal levels of inflammatory markers )](erythrocyte sedimentation rate [ESR S2 Moderate UC passage of >4 stools per day but with minimal signs of systemic toxicity S3 Severe UC passage of ≥6 bloody stools daily, pulse rate of at least 90 bpm, temperature of at least 37.5°C, hemoglobin level of
View more...
Comments